25. אל: יקותיאל בהרב, ירושלים - לונדון, 15.4.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  25. אל: יקותיאל בהרב, ירושלים - לונדון, 15.4.1921
כותרת משנה  ערב השביתה הגדולה [הכורים באנגליה]

 

25

אל: יקותיאל בהרב, ירושלים

לונדון, ערב השביתה הגדולה,[1] 15.4.1921

 

ב[יומון] "אליף-בא" הדמשקי קראתי, כי עיריית יפו הזמינה את מהנדס עיריית אלכסנדריה לבדוק את התוכנית שנערכה ע"י רַתֶמְבֶּרְג' לנצל את מי הירקון להפקת עוצמה חשמלית, לשם הנעת מנועי ההשקאה שבפרדסים, הארת העיר והרצת טרמוַוי [חשמלית] בה. לפי תוכניתו של רַתֶמְבֶּרְג' יכול הירקון להספיק 500 כ"ס, וכל הכינון צריך לעלות 100.000 לי"מ. האלכסנדרוני מצא, שהדבר ניתן להיעשות מבלי לשנות את זרמו של הירקון; כי העבודה בכלל צריכה לעלות הרבה פחות; כי ע"י הקימוצים תרד אומנם העוצמה ל-300 כ"ס, אך כמות זו מספיקה לגמרה לצרכים שבהווה, והן עד שתחול איזו התפתחות ניכרת במקום - תיגמרנה בינתיים העבודות הגדולות על הירדן.

ידיעה כזו, בפחות פרטים, באה גם ב"חקיקה" הביירותית.

הנה כי כן, נשאבות ידיעות על מצב עבודותיו של פיני מתוך העיתונות הערבית. בעיתונות שלנו אין אף מילה, ואין צריך לומר במכתבים פרטיים. הנכונות ידיעות הנ"ל והיש להן ערך?

ב"מוּקְתַבּס" הדמשקי קראתי: מהנדס סורי (או לבנוני) אחד, אֶדְמוֹן בָּשֶרה שמו, הירצה באגודה האקדמית של בני סוריה ולבנון שבקהירה על "משק המים בסוריה". פתח בבַּרַדַה[2] מיודעתנו וסיים בנהר הגדול נהר פרת.[3] בירדן ובירמוך לא נגע. על הליטאני אמר כי מימיו מעטים, כי לנצלו להשקאת הבְקִאע (בקעת הלבנון) אי אפשר. צריך להגדיל את כמות המים שבו ע"י חפירת תעלות-קְוִויָה [ניקוז] לרגלי ההרים, אשר תזרמנה אליו את כל מי ברכת הבקעה, ואז אפשר יהיה להשקות בו את שפלת החוף של צור וצידון. הא לך עוד בר-נש עם "משק מים".

אצלי אין חדש.

מחכה בכיליון עיניים ובקוצר רוח ובכל יתר המליצות לידיעה ממך על גורלי ביחס לאמריקה.[4] בזמן האחרון הולך ופג החשק לזה כליל, כי גמלה כמעט ההחלטה להתרבץ על הספרים לכל הקיץ ולהיבחן באקונומיקס. הנסיעה תְסַכֵּל את זה. אי-בְּרוּר המצב שולל את אפשרות הריכוז העצמי וקביעת תוכנית עבודה מסוימת. זרוק לי גלויה בלשון מברקית, אל תחכה עד "לכשירחיב" ועד שתוכל לכתוב לי מגילה שלמה, כי זמן זה לא יגיע לעולם, ובינתיים שוב ניתק הקשר בינינו. הפעם לא חטאתי.[5]

אמור שלום בבית. תמונת גאולה נפלאה.

אתם יודעים בוודאי, כי באמריקה קרע גמור.[6] פה מאשימים קצת את חיים שמיהר להכריז מלחמה ולא ניסה את כל אמצעי השלום. אולי ישלחו שמה את סוקולוב[7] לפשר. ב"קרן היסוד" ניקיון שיניים.[8]

שלום,

 

משה

 

הנוסע ברל? איזו הדרך ומתי?[9]

המכתב שהה אצלי, כנהוג, ובינתיים נתפקעה השביתה. מפלה כזאת עוד לא נחל ה"לייבור". מצב רוחי כאילו נתפלגה "אחדות העבודה". כל כך נכנסתי לעובי העניין [של השביתה]. אני כותב ל"קונטרס".

 

הערות



[1] שביתת כורי אנגליה פרצה ב-31.3.1921. כתיבת המכתב שהחלה ערב השביתה נשלמה רק ב-15.4.1921, ומכאן הסתירה בין שני התאריכים.

[2] הנהר החוצה את דמשק. מ"ש עבד בדמשק ב-1916 ואח"כ שהו הוא ובהרב בעיר זו במהלך שירותם בצבא העותמאני במל"ע-1.

[3] לפי בראשית טו 18.

[4] הנסיעה המתוכננת עם פ"ר, שלבסוף לא יצאה לפועל.

[5] באי כתיבה.

[6] בין ח"ו ונאמניו ובין סיעת ברנדייס.

[7] סוקולוב יצא לארה"ב בראשית נוב' 1921, לעמוד שם בראש מגבית "קרן היסוד".

[8] ניקיון שיניים.

[9] ב"כ בא ללונדון בסוף יוני 1921 לימים מספר, יצא לפראג ולברלין, וחזר ללונדון לשבועות אחדים. באמצע ספט' יצא לקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבד ובאוקטובר יצא לאמריקה.

 

העתקת קישור