9

אל: המשפחה, תל-אביב

פריס, א' כסלו [12.11.1920]

יקירַי,

 

אני בפריס זה היום השלישי. מחרתיים אפליג ללונדון. הנסיעה מהכא להתם תימשך מבוקר עד ערב. כתבתי לכם מהרכבת, בדרכי מווינה הנה. חשבתי שמפריס תהיה לי היכולת לערוך אליכם איגרת כיאות. אך הדבר לא יצא לפועל ויידחה עד לונדון. נפגשתי פה עם יצחק כהן[1] ותבינו בוודאי, כמה יש לדבר איתו. מלבד זה יש פגישות עם אנשים אחרים בענייני "אחדות העבודה". לדב מיסרו, כי לא אכתוב לאיש מפריס. על הכול מלונדון. מזל אין לי: את גְווֶרְץ[2] לא מצאתי פה למרות איחורי הרב. הוא עוד לא בא וידיעות אין ממנו. זה כרוך בהיכּזבוּת הרבה תקוות.

יהודה, לפלא כי לא מצאתי פה שום דבר ממך, מכתב, "קונטרס" וכו'.

 שלום לכם ונשיקות,

 

                                                                                                    משה

 

          לגאולה -

          ברכת בת צחוק

          מג'יוקונדה[3] האמיתית

          אשר ראיתיה בלובר,

          זו שידי האדם, הסובל,

          האוהב והאמן הגדול

          יצרוה.[4]

 

הערות