4

אל: המשפחה, תל-אביב

טרייסט, י"ד חשוון פ"א [26.10.1920]

יקירַי!

 

התעכבנו פה יום ורק הלילה ניסע לווינה. פה גדול הקור. אומרים שזה בשל הרוחות המנשבות פה שבועיים קבועים בשנה. עכ"פ מהלֵך עלי אקלימה של אירופה אימים. אם כאן, על שפת "הים התיכון שלנו"[1] כך - מה בווינה ובפריס ובלונדון! השם ירחם. לע"ע קניתי כאן "עליונים" וגרביים מעשה צמר. זוג הראשונים 25 ג"מ [גרוש מצרי], השנִיים 7-12 ג"מ.

קשה להאמין כי מחר בלילה, או לכל המאוחר מחרתיים בבוקר, אראה את ריבצ'קה: היא אינה חושדת, כי אני עומד מאחר כותלה.

שלום,

 

                                                                                                      משה

 

שלום רב לדודות,[2] לדוד בנדט, לזקנה בייחוד.[3]

יהודה, "קונטרס" נ"ז שלח ללונדון.

 

הערות