ו. אל: אליהו גולומב, מחנה הגדוד, רפיח - יפו, 3.7.1919
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  ו. אל: אליהו גולומב, מחנה הגדוד, רפיח - יפו, 3.7.1919

ו'

אל: אליהו גולומב, מחנה הגדוד, רפיח[1]

 [יפו, 3.7.1919]

יקירי אליהו!

 

אני נוסע מחר לירושלים, ליום או ליומיים, לרגלי "ענייני משרתי".[2] מתי אסע מזרחה[3] - עוד טרם הוברר, אך בוודאי אסע.

חדשות אין. שמועות על שמועות. אומרים, כי כבר נחתמו "החוזים" שלנו;[4] אומרים, כי 2,000,000 דונם ג'יפתליק נמסרו לנו;[5] אומרים כי ה"גדולים" שלנו כבר בקהירה,[6] ועוד אומרים ואומרים. ולמי פתרונים?

עבודתי הולכת ורבה. עניין "הוצאת הספרים" גוזל זמן רב, בייחוד בראשיתו. העלה על דעתך רק את חתימת כל אלפי השוברות!

שלום לך ולדב. הכול ישנים בבית. אני איחרתי מאוד לשבת, כי היה עלי לגמור את אשר התחלתי להכין ל"קונטרס" ה',[7] היות ומחר בבוקר אני נוסע.

ברל[8] אוזר כגבר חלציו, פולט ופולט בלי סוף.[9] קיבלתי כרטיס-חבר של אחה"ע.

שלך,

 

משה

 

הערות



[1] "בראשית מאי [1919] קיבל הקולונל סקוט, מפקד גדוד 40 [הגדוד הא"י], פקודה לעבור עם הגדוד [מחיפה] למחנה רפיח" (עילם/הגדודים, עמ' 283). סילוקו של הגדוד מחיפה בא לאחר תקיפות מצד הגורמים הלאומניים הערביים המקומיים (שם עמ' 284).

[2] תחילה עבד מ"ש במשרד וה"צ שביפו, ולימים הועברה מחלקתו למשרד בירושלים.

[3] מ"ש עשה כמה מסעות בארץ ובעבה"י לשם איתור אדמות לרכישה. פרטי המסעות ומועדיהם לא נודעו, מה גם שתאריכי כמה מהמכתבים העוסקים בהם לא נרשמו במלואם וחלקם משוערים.

[4] ההסכמות בין נציגי ההסת' הצ' ובין המשלחת הבריטית לו' השלום בעניין טיוטת כתב המנדט.

[5] "ג'יפתליק" - אדמות הסולטאן העותמאני האחרון, שהפכו לאדמות מדינה. רובן בעמק בית-שאן. היוזמה הציונית לקבלת 2,000,000 דונם אדמות ג'יפתליק באזור בית-שאן מממשלת המנדט, לשם התיישבות יהודית, העלתה חרס. השטח נמכר במחירים נמוכים מאוד למעבדיו הערביים.

[6] במאי 1919 עמד חיים וייצמן (להלן ח"ו) לצאת, יחד עם המנהיג הציוני האמריקני לואיס ברנדייס, לקהיר ומשם לא"י. נסיעה זו נדחתה. ברנדייס הגיע לא"י בסוף יוני, וח"ו הגיע לקהיר רק בנובמבר ונועד שם עם קול' מיינרצהגן ועם גנרל אלנבי (איגרות ח"ו 9, מכתבים 238-236).

[7] ב"קונטרס" ה' (27.6.1919) נכללה רשימה "שכנינו הערבים" בחתימת מ.י. - משה יהודי (אבי מ"ש נהג לחתום על רשימותיו "יעקב יהודי"). הרשימה סוקרת שני עיתונים ערביים סוריים, "מוקתבס" ו"סוריה אלג'דידה", ומספרת על נאום שנאם פייצל בביקורו בחלב.

[8] ברל כצנלסון (1944-1887). איש העלייה השנייה. הוגה דעות ומורה הלכה. בתנועת העבודה. הרוח החיה בהקמת אחה"ע ומראשיה.

[9] בכרך הראשון של קובץ "ילקוט אחה"ע", שבעריכת ב"כ, הובאו 19 מאמרים פרי עטו.

 

העתקת קישור