[1] ת"א עדיין נחשבה פרבר של יפו (ב-1919 מנו תושבי ת"א 2,081 נפש).

[2] אין ספק, שמ"ש קרא בר"פ את מכתבי רעו אליהו גולומב (להלן: א"ג) לרבקה, שנועדו "לגשר על התהום של שנת הפרידה" - השנה שבה דרום הארץ כבר נשלט בידי הבריטים בעוד שבצפון שלטו התורכים. במכתבים אלה, שנכתבו באוק'-נוב' 1918, סיפר א"ג על תנועת ההתנדבות שבה נטלו הוא וד"ה מקום מרכזי ובאחד מהם אמר: "כמה צר שאין עוד האפשרות לבוא בדברים עם משה. כמה חסר הוא לנו במשך כל הזמן [---] וכמה חסרו לנו כישרונותיו וכוחותיו". (חביון א, עמ' 159). ב-19.12.1918, פנה אלין א"ג: "משה! סוף סוף מתכנסים פזורינו [---] ואני רוצה [---] לבקשך שתשתמש בהזדמנות הראשונה כדי לבוא אלינו (---] במחננו מתחילה עכשיו המחשבה להתנער" (שם, עמ' 169); ובמכתב שני, מפברואר 1919, הפגיע בו:

אני הייתי רוצה מאוד, משה, שאתה תבוא לאספות [---] בכל אופן, תוכל לדעת את זמן האספה במחניים [---] ואני חושב כי האספות האלה יש להן ערך רב מאוד בשביל קביעת הצורה של חיי הפועלים בעתיד [---] כל תקוותי עליך, משה. אני ארגיש בעצמי יותר עוז במחשבה ויותר כוח במעשה אם ארגישך איתי. בזמן האחרון בייחוד מרגיש אני לפעמים צורך גדול מאוד לראותך ולדבר איתך, לעוררך ולהתעורר על ידך.

מ"ש נענה להפצרת חברו ונכח באסיפת פועלים במחניים עם ברל כצנלסון, מנהיג הסת' הפועלים החקלאים ביהודה שקרא לאיחוד תנועת הפועלים. לימים תיאר אותה אחיו יהודה, עורך איגרות ב"כ מאותן שנים, ככל הנראה לפי עדות מ"ש:

בעליית מחסן תבואות, לאור מנורת נפט זעירה, לבוש מדים של חייל בגדוד העברי, השמיע ב"כ את דבריו בפני המתקהלים סביבו, הנמנים עם "פועלי ציון" אדוקי מפלגה מתוך קבוצת מחניים [---] במערכה קשה עמד נגדם במאמציו להבקיע את חומת הדוגמטיות "הפועל-ציונית" (איגרות ב"כ ג, מכתב 281 הע' 8, עמ' 114).

למכתבי א"ג ולפגישה עם ב"כ במחניים נודעה השפעה מסוימת על החלטת מ"ש להדרים ליהודה, אל מוקדי העשייה, אך הגורם העיקרי והמיידי לכך היה יוזמתו של חברו יקותיאל בהרב לרתום אותו לעבודה בוועד הצירים (להלן: וה"צ), כמתחבר ממכתב ג'.

[3] יהושע חנקין (1945-1864). גדול רוכשי הקרקעות בא"י. עלה ב-1882. דברי מ"ש עליו בנצ"ב.