דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                           ירושלים, 16.11.1941

 

בשבוע שעבר הייתה לי שיחה עם המזכיר הראשי על שחרורם של אנשי "דאריאן". עצם הפנייה של בא-כוח הסוכנות לממשלה בעניין זה הדהימה את המזכיר הראשי. מזמן לא ראיתי הבעת-תימהון כזו על פניו. הוא העיר: כנראה שדעת הסוכנות היא שכל יהודי הדורך על אדמת ארץ-ישראל אסור להוציאו מכאן. אישרתי עמדה זו והוספתי שהאנשים נמצאים בארץ 8 חודשים, ומלבד הנימוק האנושי והיהודי יש גם נימוק נוסף - המאמץ המלחמתי. רוב האנשים הם רווקים, שהיו יכולים להביא תועלת למאמץ המלחמתי, במקום זה הם נמצאים במעצר והממשלה עוד מחויבת לכלכל אותם. סיפרתי מאין ברחו אנשים אלה, ומה היה גורלם אילולא נמלטו מארצם. רובם, כידוע, באו מרומניה. המזכיר הראשי הודיע שיביא את העניין לפני הנציב העליון וייתן לנו תשובה. [---]

[---] בטענו, שהמפקדה הצבאית היא המעוררת אותו, אמר המזכיר הראשי, כי הצבא מודאג מאוד מפעולתנו; שהרי אין בארץ שירות-חובה, ולמעשה היהודים הנהיגו אותו. הערתי שהיישוב היהודי בארץ מאורגן ורצוי היה מאוד שהממשלה תכיר בעובדה זו. אף איני יודע נגד איזה חוק אנו פועלים בחייבנו את הצעירים שבתוכנו להתגייס. המזכיר הראשי השיב כי ממשלת הארץ חייבת להגן על כל פרט. הוא גם יודע שהעמדה שנקטה הסוכנות היהודית ומוסדות יהודים אחרים אינה דעתם האחידה של היהודים, כי הנה, למשל, לד"ר מגנס ישנה דעה אחרת. השבתי כי כבודו של ד"ר מגנס במקומו מונח, אולם לדעתו בעניינים אלה אין משקל בציבור. בטוחני כי אילו היה המזכיר הראשי עצמו יהודי, הרי היה הולך יחד איתנו בעניין זה. המזכיר הראשי השיב כי הוא בא-כוח האדמיניסטרציה הבריטית. חזרתי על שאלתי נגד איזה חוק פעלו המוסדות היהודיים בחייבם את הצעירים להתגייס? הוא נרתע במקצת ואמר שטרם הספיק לעיין היטב בכל השאלה.

[---]

אנו עומדים להגיש את הצעתנו למכסת-העלייה החדשה. לא קשה הפעם להוכיח את המחסור בידיים עובדות בארץ לצורכי המשק וכן לצורכי הצבא. ידוע כי בגלל חוסר ידיים עובדות איננו יכולים להמציא פועלים מקצועיים לצבא. [---] אפשר להוכיח על נקלה שאילו היינו מעלים עתה לארץ 10,000 יהודים, הרי היו נקלטים ללא כל קושי במשק הארץ-ישראלי, אולם עומדת השאלה אם אומנם עלינו לדרוש מספר כה גדול של רישיונות. בימים כתקנם היינו מתחשבים רק עם צורכי המשק הארץ-ישראלי, וזה ללא כל סייגים. אבל להגיש עתה בקשה למכסת עלייה עובדת רק על יסוד צורכי המשק ולהתעלם מהמצב בעולם כולו וסגירת היציאה מכל הארצות, פירושו להעמיד את עצמנו במצב מגוחך. אם אנחנו רוצים שיתייחסו ברצינות לדברינו, עלינו להתחשב גם בהגבלות הרובצות עלינו ובתנאי-התחבורה הקשים, שמאוד-מאוד יקשה להתגבר עליהם.

בתזכירים קודמים, כבר בימי-המלחמה, נהגנו להצביע גם על מקורות העלייה, כי מאז פרוץ המלחמה עם איטליה טוענת הממשלה שאין למעשה מקורות עלייה. אנו, כמובן, נוכיח שלמרות טענות הממשלה הכנסנו בינתיים לארץ 8000 עולים, אולם אל לנו לשכוח כי אז היה חלק מארצות-הבלקן עדיין פתוח, מה שאין כן עתה. אנו נצטרך, כמובן, להצביע על יפאן, שנחאי, הודו, תימן, עיראק, סוריה, מאוריציוס, כמקורות עלייה של פליטים. אבל בעלייה מכל המקומות האלה אנו נתקלים בקשיים עצומים, ואין לדעת אם נוכל להתגבר עליהם בפרק-זמן קצר. עד עתה לא הגיע מרוסיה אף עולה אחד. וגם את זאת צריך להביא בחשבון, כי רוסיה היא כיום המקור החשוב ביותר לעלייה לארץ-ישראל, וכוונתנו ליהודים פליטי פולין הנמצאים ברוסיה. נראה לי שעלינו להוכיח לממשלה, שהארץ יכולה לקלוט מספר גדול של עולים, אבל בשים לב לקשיים המרובים וסגירת רוב הארצות בפנינו, אנו נבקש מספר קטן יותר של רישיונות מאשר דרישת המשק.

[---]