דברים בישיבת הנהלת הסוכנות-ירושלים, 10.8.1941
שם הספר  יומן מדיני 1940-41
שם הפרק  דברים בישיבת הנהלת הסוכנות-ירושלים, 10.8.1941

 

 

דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                             ירושלים, 10.8.1941

 

כזכור, בשיחתי הראשונה עם גנרל ווילסון עוררתי את שאלת חיפושי הנשק ואמרתי שאני מניח כי הוא מסכים שלא עכשיו הזמן לחפש נשק אצל יהודים. תשובתו הראשונה הייתה שהוא סבור, כי עניין זה נגמר ולא יהיו עוד חיפושים. אבל שלישו העיר לו שאין החלטה ברורה כזאת. אז אמר: לא יהיו חיפושים, אם לא יהיה שימוש לרעה. ניסיתי לבחון אם "שימוש לרעה" פירושו למטרות של התקפה. הוא אמר: אם לא יתהלכו עם הנשק באופן גלוי; הלא יודע אתה שהיו מקרים כאלה.

אמרתי שאני מסתפק בכך, אבל ייתכן שנצטרך לשוב לעניין זה. [---]

מאז לא קרה שום דבר עד יום ה' שעבר, כשבאה מכונית עם שוטרים לעין-חרוד וביקשו לראות את המוכתר (המוכתר הוא שטנר,[1] בחור מגרמניה הנמצא מזמן בארץ, היה שנים אחדות באנגליה ונחשב למומחה ליחסים עם השלטונות). באו קצין-משטרה וקצין-צבא. קצין-המשטרה אמר, שיש לו פקודה לעשות חיפוש במקום מסוים בעין-חרוד. שטנר ביקש לראות את הפקודה בכתב. אז ניגש קצין-הצבא ואמר: אם אני כאן, הרי אתה מבין שהעניין בסדר. אנו מצטערים מאוד, אבל עלינו למלא פקודה שקיבלנו מלמעלה.

בעין-חרוד יש בית-תרבות, ובו חדר-קריאה וספרייה. מתחת לחדר זה יש מרתף. הפקודה הייתה לעשות חיפוש במרתף. הייתה בידם גם רשימה, של ארבעה אנשים - מהם אחד ששייך לעניין [להגנה], אולי גם האחרים. הם נאסרו והעמידו שוטרים על-יד חדריהם.

[השוטרים] נכנסו למרתף והתחילו לעשות חיפוש יסודי מאוד. עקרו את הרצפה וגם קרשים מהקירות, נעצו קנה-ברזל ברצפה. חיפשו ולא מצאו. רק שני דטונטורים [נפצים] של רימון-יד.

בינתיים הייתה התרגשות רבה במשק והחליטו לעשות אסיפת-מחאה. צילצלו בפעמון הגדול, והאנשים נזעקו מהשדות ומהמוסדות, מנער ועד זקן, תחת כיפת השמים על-יד אותו בניין. נאמו ציזלינג[2] ושלמה לביא.[3] יש להם כוח-ביטוי, והם אינם מן המרסנים את כוח-הביטוי שלהם. קציני-המשטרה ראו שיש אסיפה. אחד מהם ניגש למוכתאר ושאל: מה זה? אמר לו שטנר: זוהי אסיפת-מחאה. רק אתמול נודע לנו שכמה חברים שהלכו מאיתנו לצבא נעדרים, והיום אתם מתנהגים איתנו כאילו היינו אויבים. שטנר מספר שקצין-הצבא החוויר מאוד. הייתה לו הרגשה רעה. שני הקצינים נועצו יחד וכעבור שעה קלה שיחררו את האסורים והפסיקו את הוויכוח.

בעין-חרוד סבורים שההפסקה באה בגלל האסיפה, אבל גם העובדה שלא מצאו כלום השפיעה. בדעתי ללכת בעניין זה מחר לגנרל.

[---]

 

הערות

[1]  מרדכי שטנר - מראשוני עין-חרוד ומפעילי "עליית הנוער" בשנות מלחמת-העולם השנייה. ראה כרך ד', עמ' 590, הערה 3 מ-18.10.1939.

[2]  אהרון ציזלינג (1964-1901). ממייסדי "הקיבוץ המאוחד" וקיבוץ עין-חרוד. מראשי "עליית הנוער". חבר הכנסת הראשונה והשנייה.

[3]  שלמה לביא (לבקוביץ) - (1963-1882) - אחד מחלוציה המובהקים של תנועת-העבודה, עלה לארץ ב-1905. ממייסדי "אחדות העבודה" וההסתדרות. הוגה רעיון הקבוצה הגדולה וממייסדי עין-חרוד. ספר-זיכרונותיו, "עלייתו של שלום ליש", הופיע בהוצאת "עם עובד".

 

העתקת קישור