ראיון עם שר המושבות מלקולם מקדונלד-לונדון, 26/26.2.1940
שם הספר  יומן מדיני 1940-41
שם הפרק  ראיון עם שר המושבות מלקולם מקדונלד-לונדון, 26/26.2.1940

 

 

ראיון עם שר המושבות מלקולם מקדונלד *                        לונדון,  26.2.1940

 

נכחו: ה. פ. דאוני,[1] סר אדמונד ברוקלבנק, מ. שרתוק וברל לוקר.[2]

 

לאחר שמקדונלד הביע את שמחתו על פגישתנו ושאל לשלומי ניגש לנושא והעיר כי אין לו חדשות טובות עבורי, אך הוסיף כי הוא חושב שלא נופתע לשמע החדשות, שהרי ידענו כי העניין בדיון זה זמן רב. הממשלה החליטה להתחיל להגשים את תקנות הקרקע של הספר הלבן, והנציב העליון[3] הוסמך לפרסמן מחר. מלקולם הודיע כי לאנשינו בירושלים נמסר היום על טיבן של תקנות אלה וכי הוא הכין הודעה כתובה בעניין זה המופנית רשמית למזכיר הסוכנות היהודית כאן. הוא דחף לעברי מעטפה שהייתה מונחת לפניו על השולחן וציין כי אפשר לשלוח את ההודעה באמצעות הדואר אם אסרב לגעת בה. לקחתי את המעטפה ואמרתי כי אין צורך לשלחה בדואר.

המיניסטר אמר כי טבעי הדבר שהם מצפים שנשמור על סודיות האינפורמציה עד פרסומה הרשמי. לאחר מכן מסר לנו על מהותן של התקנות: יהיה אזור לאורך החוף שבו העברות קרקע תהיינה מותרות. באזור ההררי ובחלקים מסוימים של מחוזות באר-שבע ועזה הן תיאסרנה. במישורים שמחוץ לאזור החופשי העברות קרקע תבוצענה בהתאם לתקנות מסוימות; היתרים למכירת קרקע מערבים ליהודים יינתנו:

ראשית, לצורך איחוד או הרחבת שטחים קיימים, וכן כדי לאפשר פרצילציה של קרקעות המוחזקות בבעלות בלתי מחולקת;

שנית, כאשר תוגש תוכנית פיתוח שממנה ייהנו ערבים ויהודים כאחד. אין כוונה שתיחום גבולות האזורים יישאר כך לנצח. הממשלה מוכנה לקבל הצעות ותגובות בעניין זה ואם תמצא לנכון אף לבצע שינויים לאור הניסיון.

המיניסטר הוסיף כי הממשלה נחושה בהחלטתה להמשיך בביצוע מדיניות הפיתוח החקלאי. הוא הזכיר בהקשר זה את המענק שניתן לאחרונה לקרן הפיתוח הקולוניאלית (Colonial Development Fund).

אמרתי כי אין לנו מה לומר וכי עלינו לשקול את המצב החדש שנוצר. התכוונתי לקום, אך המיניסטר התחיל לשאת דבריו שנית ואמר כי הוא מצטער מאוד על כך שהיה צורך בתקנה זו ובעיקר בזמן המלחמה, דבר שיכביד עוד יותר על היחסים בין היהודים וממשלת הוד מלכותו. מכל מקום, הוסיף מקדונלד, הרגשתם היא כי לא הייתה להם ברירה. הייתה זו עצתן פה אחד של כל ועדות החקירה שבדקו את המצב בארץ בעשר השנים האחרונות ואשר קבעו, כי יש צורך בהגבלות אלה אם רוצים למנוע עודף אוכלוסין והגדלת מספר הערבים מחוסרי הקרקע. תופעה של מחוסרי קרקע בקנה מידה גדול תסתיים בהכרח בהתמרדות והממשלה חייבת להתייחס לאזהרות החוזרות ונשנות שהושמעו בפניה בעניין זה. המיניסטר הוסיף כי הוא יודע שאנו לא מקבלים מסקנות אלה וכי לא ציפה שנסכים להן, אך דעתם [של חברי הממשלה] אינה מוטרדת מכך, שכן הקו שהם נוקטים הוא הנכון.

אמרתי כי אין לנו דבר להוסיף וקמנו לצאת. המיניסטר אמר כי הוא מבין מכך שאין לנו כל עניין לוויכוח נוסף בעניין זה היום. מקדונלד ציין כי הבין שביקשנו דחייה בהחלטה על ענייני העלייה, כי רצינו לקיים שיחה בעניין זה אתו לפני ההחלטה והציע שהשיחה תתקיים בהזדמנות אחרת.

אמרתי כי בקשתי היא שלפני כל החלטה שתתקבל יימסרו הדברים לנו, כדי שנוכל להגיש הבהרות מסוימות אם נמצא לנחוץ לעשות כן.

הראיון ארך כעשר דקות.

 

*  כמה מהדוחות והמכתבים נכתבו במקורם באנגלית, כיוון שנועדו לחברי הנהלת הסוכנות בלונדון. קטעים אלה תרגם לעברית אלי שאלתיאל.

 

הערות

[1]  סר הרולד פ. דאוני (Downie.F Harold Sir) - (1966-1889) - פקיד בכיר של משרד-המושבות הבריטי.

[2]  ברל לוקר (1972-1887) - מראשי מפא"י, פעל בלונדון ליד הנהלת הסוכנות שם. ראה כרך א', עמ' 394, הערה 2 מ-9.7.1936.

[3]  סר הרולד מקמיכל - (MacMichael Harold Sir) - (1969-1882) - הנציב העליון הבריטי החמישי בארץ-ישראל בשנים 1944-1938. ראה כרך ב', ע 495, הערה 1 מ-20.11.1937.

 

העתקת קישור