יום ה',  13/12/1956

 

שלשום נפתח ואמש ננעל בירושלים כנס הוועה"פ הציוני המצומצם. הוזמנתי ולא ראיתי את עצמי חייב לנכוח. נחום גולדמן בא במיוחד למעמד זה מאירופה. היו עליו קיטרוגים רבים שָלָמָה לא מיהר לארץ מייד עם פרוץ המלחמה. דיברו בו סרה כי חרד לאזרחותו האמריקנית. בכנס באו אליו בטרוניה על שום מה לא נחלצו יהודי ארה"ב, ולפחות הציונים שבהם, למערכה פומבית מפוצצת - כיאות לתהודת מסע סיני. שמעתי מווייסגל כי ענה דברים של טעם והבריק מאוד בפולמוסיותו. התפלאתי תמול ושלשום כי לא התקשר איתי. הבוקר טילפן. הוא טס הלילה לפגישה עם אדנאור. קלות ריפרופו של חבר זה על פני כדור הארץ היא אחד מפלאי תבל. בין עכשיו להערב בת"א הוא מבקר בעזה. הכל הוא מספיק. בן-רגע החלטתי להקדים נסיעתי לת"א ממחר בבוקר להיום אחר הצהריים כדי לראותו.

נסעתי במכונית שהמציאה לי רוחמה מ"חברת התיירות". בת"א עברתי למונית ע"ח המפלגה. אין עדיין שום פיתרון יציב לבעיית התחבורה שלי; אני חי מיד לפה ואפשר מוטב כך.

את נחום ראיתי ב"דן". אף איתו התייעצתי על נסיעתי לארה"ב. בפיו אותה התגובה ממש ששמעתי מפי אחרים. הוא מבין היטב לרוחי אבל אסור לי להעלות על הדעת הסתלקות מהופעה כה חשובה למען "המגבית", הן משום החובה להגביר את המאמץ הכספי למען העלייה והן מפני "מה יאמרו". הוא סומך על שיכלי שאדע מה לומר וכיצד בעניינים מדיניים, או כיצד לא לאמר דבר. אחרי שיחה זו דומני כי נפל הפור.

נחום משתדל לכבוש יצרו אך ברור כי הוא אש וגופרית על ב"ג ועל מיבצע סיני. "עכשיו ברור, לא כן, מדוע הוא סילק אותך? אמרתי לך כל הזמן כי פניו למלחמה - על אף כל הודעותיו נגד מלחמה יזומה. בוושינגטון יודעים עכשיו הכל כי אינו דובר אמת. הן הוא שיגר שליח מיוחד אל אלן דאלס להבטיחו כי בשום פנים לא ייזום מלחמה - אפילו ידע כי ויתור עליה פירושו מלחמה יזומה מצד מצרים, בה יפלו מישראל 5000 חללים. אלן קיבל הדברים ברצינות קדושה ומסרם מילה במילה בישיבת מועצת ההגנה [של ממשלת ארה"ב]. גם להמרשילד אמר חגיגית כי יקטע את ידו הימנית ולא יחתום על פקודה לצאת למלחמת מנע. המרשילד אף הוא מלא חימה עכשיו, כולו רותח על ב"ג שהוליכו שולל. הוא טוען: "מדוע היה מוכרח ב"ג למסור את כל ההצהרות הכוזבות הללו - רק כדי להתכחש להן אחר כך ולהפסיד כל אמון?"' נראה כי נחום יוצא ובא אצל המזכ"ל וממגע זה אין לקוות לטוב. נחום הציג לי שאלה שעוררה בלבי דאגה עמוקה לנירגנויות שהוא מסתבך בהן: מה אם תוכרח ישראל לסגת מכל סיני וגם מרצועת עזה - האומנם לא יראה אז ב"ג את עצמו נאלץ להתפטר? אמרתי לאו דווקא, ופני נחום חפו, מי יודע לאיזה קשר הוא נתן כבר את ידו - ביודעים או בלא יודעים. על כל פנים ברור כי הוא "מנהל רומן" עם המרשילד ואינו נזהר בלשונו כלפיו. הוא עצמו בטוח כי המרשילד הפך לגורם בינלאומי עצום. בוועה"פ אמר כי יש עכשיו בעולם שלוש מעצמות אדירות: ארה"ב, בריה"מ ואו"ם. את המזכ"ל הוא רואה כראש מדינה - כגורם לגמרי עצמאי.

ביקרתי את שפרינצק וסיפרתי לו מהצרות שמצאוני באסיה.

ערכתי ביקור יסודי אצל עדה - נתעדכנתי בענייני משפחה.