יום ג', 25/9/1956  -  בורמה - רנגון - חבל שאן

 

סדנה של ארץ בורמה חד הוא ותחת להעירני ב-6.30 דפק המשרת על דלתי  בדיוק ב-6. ארוחת-הבוקר נערכה לאכילה בצוותא ב-7.30. על מרפסת הבית - אין לתאר את הוד הגן בהצית קרני השמש ניצוצות ונגוהות בטיפות הגשם שנעצר - המתינו לנו פני המקום, בכללם זוג משכילים מעניין. הוא פרופסור לביאולוגיה לשעבר ועכשיו ממלא איזה תפקיד ממשלתי מרכזי במפעלי-הפיתוח בארץ שאן. היא מורה לפי מקצועה וממונה עכשיו על "חינוך ההמונים" (Education Mass) באזור זה. מסתבר כי השיטה היא לבחור באנשים מוכשרים מבני שאן, לשלחם לרנגון לקורס, להחזירם ולנטעם אחד-אחד בכל כפר על-מנת שישמשו מופת בהליכותיהם ובעבודתם לכפר כולו ויארגנו בו פעולה חינוכית ותרבותית, כולל בראש וראשונה לימוד קרוא וכתוב, בעזרת מתנדבים מהכוחות המתקדמים שבמקום. היה כאן גם יערן שדאגתו להגן על יערות-עד מפני עקירה פרועה להסקה או לפינוי השטח לעיבוד חקלאי.

יצאנו מטאונג'י לקלאוֹ בדרך שכולה מראות-פלא. נתקלנו בעדר בקר רועה באפר אשר שתי חורשות סוגרות עליו מזה ומזה. הרי זה נפלא, אמרתי. אוּ טאנט, היודע כל, הגיב מייד! "נכון, נדמה לי כי יש מראות כאלה בתמונותיו של קונסטאבל,. כל הדרך משלה בנו הצינה עד שהתחלתי חושש לתוצאות ממאירות. יצאנו למסע זה לגמרי בלתי-מוכנים לאקלים הסביבה ואילמלא יעץ לי המשרת ההודי ברנגון להצטייד בפקרס-צמר, מרה הייתה אחריתי. קלאו אף היא עיירת-הרים, נאה ואצילית מטאונג'י, מעון-קיִט לבעלי-יכולת ברנגון, אשר כמה מהם, כולל שרים, יש להם בתים כאן, ואף אנגלים זקנים, פקידים לשעבר, אשר שפרה עליהם נחלתם בפינת-חמד זו, מבלים בה אחרית ימיהם.

הגענו למלון היחיד שבעיר ומייד שאלתי לעיתונים. אינם בנמצא. האומנם לא הגיע עיתון מרנגון? לא, לא הגיע, וזה חמישה ימים אין קשר עם רנגון עקב קלקול ברכבת מחמת השיטפונות (מישהו לחש אחר כך כי יד המורדים הייתה בדבר על ידי מעשה פיצוץ). אף כאן חיכתה לנו "שמנת" הפקידות המקומית והממונה על החקלאות פתח מייד בחקירה ודרישה על קיבוץ ומושב ושתה בצמא הסברתי על המושב השיתופי, המתאים לדעתי למדינות שאן ולתושביה יותר מכל צורה אחרת מהצורות המקובלות אצלנו, וביקש לדעת אם יוכל לשלוח, ישיר מכאן, מספר צעירים לארץ על-מנת שילמדו את הצורות השונות במקום המעשה, וכמה יעלה הדבר ומי ידאג להם. נוכחנו שוב ושוב כי שם ישראל נישא בפי כל בר-דעת ואיש-שליחות ותהילתה מנסרת והולכת. יצאנו לסייר בשוק-הכפריים הגדול, המתקיים בערי שאן אחת לחמישה ימים, אליו מביאים האיכרים את תוצרתם ובו הם קונים מצרכים מחרושת העיר. ראינו טיפוסים שונים ומשונים והתברר מחדש מה נבערים אנו מדעת את כל סוגי בני המין האנושי על-פני כדור הארץ. השיאני יצרי וקניתי כפתורי כסף לחולצות נשים, מעשה ידי אומנים מקומיים. חזרנו ואכלנו ארוחת-צהרים בחבורה גדולה כשאני בראש השולחן הארוך מזה ויצאנו במכוניות למינחת של הֵייהוֹ.

בהגיענו לשם כבר חיכה לנו המטוס ומייד שאלתי לעיתונים. ואכן הובאו וחטפתי גיליון של Nation. מצאתי תיאור מפורט של זוועת רמת-רחל - תמונה אחרת לגמרי מזו שנצטיירה במוחי בכוח הדמיון על-פי הידיעה המקוטעת הראשונה. לא יריות מתגנבים לתוך הכינוס, אלא פתיחת אש על ידי הלגיון כלפי קבוצה שביקרה במקום ועלתה על המגדל לחזות מרחוק בקבר רחל. הכינוס לא התפזר ולא נפסק בבהלה, אלא להפך, המשיך בעבודתו לאחר דומיית אבל. הלגיון פרסם כי חייל שנטרפה עליו דעתו הוא שפתח באש. גרסתנו היא כי זוהי תמונת שקר, שכן מוכיח כי פעלו בבת אחת שני מקלעים. חזרה למקומה השאלה מה ייעשה עכשו.

 

חזיתות חוץ ופנים של בורמה

 

בעיתון גם תמצית נאום בא סווה בכינוס ארצי של מפקדי-הצבא - הרושם הוא כי החיים כאן גועשים ואינם יודעים הפוגה. הנאום היה מלא תוכן ונגע בכמה שאלות בוערות, אשר לגבי כל אחת מהן אמר ראש הממשלה דברים כדורבנות. השאלה העוקצנית ביותר הייתה פלישת סין האדומה לאזור ספר של בורמה, אשר דעת-הקהל כולה רואה בה התגרות מחוצפת ומסוכנת ואין ספק כי היא מרתיחה דמם של מפקדים רבים.

בא סווה יצק צוננים על ראשים חמומים ואלה דבריו:

"כולכם יודעים היטב כי כולנו מוכנים ומזומנים למסור נפשנו על שמירת חירות הארץ ולעמוד בפני פלישה, תבוא מאשר תבוא. אבל איננו יכולים להכריע בכל שאלה שתתעורר באופן חמור ונמהר (impetuously and headedly-hot). עלינו לבקש בראש צלול פיתרונות לכל שאלה ושאלה במידה שתתעורר. רק לאחר שנמַצה כל מאמץ למצוא פיתרון של שלום נוכל להיזקק לאמצעים אחרים. אנו מאמינים כי זוהי הדרך אשר כל אומה ואומה והעולם כולו חייבים ללכת בה בחייהם. חשוב לנו לנקוט שיטה זו לגבי הבעיה הניצבת לעומתנו כיום. בורמה וסין העממית הן ארצות ידידותיות. שתיהן נאמנות לחמשת העקרונות*. שתיהן דוגלות בפיתרון של שלום לסכסוכים הבינלאומיים. כרגע מתנהל דיון בין שתי הממשלות על בעיה זו בידידות ובגילוי לב. מיום ליום הולך המצב להשתפר ואנו סבורים כי יש כל הסיכוי לפיתרון של שלום".

 

לא בדיוק comm Chèz nous לא רק מבחינת הגישה אלא גם מבחינת הרקע.

לפני-כן הוקיע בּא סווה את "האימפריאליזם החדש" המגדל סוכנים ואנשי גיִס חמישי בארצות אחרות. הוא אמר דברים נוקבים על המשך המלחמה במורדים עד חורמה ודבריו העידו כי לגמרי לא טעיתי כששאלתיו אם נאומו של או נו באותו עניין מבשר איזה מפנה בשיטת הלחימה. הוא דיבר על לב הצבא לא לכרוע תחת עקת העייפות הנוראה, שבאה בעקבות המלחמה הנמשכת מיום השגת העצמאות, אלא להבין כי בלי עקירת הנגע לא ייכונו ביטחון ושלום, לא יוכל להתבצע מפעל-הפיתוח, לא יגיע העם לחיי מנוחה ורווחה. אבל הוא בישר למפקדים

ראשית, כי יבואו שינויים בהיערכות הכוחות, בעוצבות ובשיטות הלחימה, ועל כל אלה כבר ניתנו הוראות;

ושנית, כי נעשו סידורים להבטיח כי הפעולה נגד הכנופיות לא תרבץ כנטל כובדה על הצבא בלבד, אלא תיעשה בהשתתפות העם כולו.

כמו בנאומו לפני האיכרים כך גם במשאו זה נגע בּא סווה בבעיית סואץ ואמר כי ממשלתו תומכת בזכותה הריבונית של מצרים, אבל גם בזכות כל שאר המדינות להשתמש בה.

שוב שרר קור במטוס – עוד יותר מבדרכנו לשאן – עד שהוכרחתי להתכרבל בשמיכה. שטות הייתה כי לא לקחנו עמנו מעילים. משהונח לי מהצינה נרדמתי.

הגענו למעוננו ב-5. אמבט חם וחפיפת ראש יסודית עשאוני שוב לבן-אדם הדרוך ומוכן לכל. גמרתי לקרוא עיתונים, כתבתי יומן, חילפתי לתלבושת-ערב ונסעתי אל שמעוני לארוחת ערב.

החבורה הייתה מכובדת: או נו, שר החוץ שהוא גם סגן רה"מ [ראש הממשלה] וראש ממשלת שאן, סגן שני של רה"מ הממונה על השירותים הציבוריים (היה בארץ בהיותו שר החקלאות), [או מין טין] השופט הידוע של ביה"ד העליון שהתרועע במיוחד עם דוד, עוד כיוצא באלה, בסך הכל עשרה. נשיא הסנאט שהוא אותו רוזן שבביתו ביקרנו ומיודענו או צ'ו ניין התנצלו ולא באו.

או נו נתגלה שוב כאישיות דגולה וכאיש-חמודות. הוא האציל מרוחו על כל החבורה אך גם בלם אותה לא מעט מלפתח שיחה חופשית. בתחילה שוחחנו ביחידות. בירכתיו לאומץ לבו בהוקעת הקומוניסטים בשמם המפורש וזה בעומדו לצאת לביקור בפקין. אמר: "הם רגילים לדיבור כזה מצידי". הסביר לי פשר ההתנגשות עם סין. היא עירערה מאז על תווי הגבול בין [סין של] צ'אן קאי שק לבין בורמה הבריטית. עכשיו, לקראת המו"מ על קביעתו הסופית של הגבול, ראתה סין ליצור עובדות על ידי משלוח יחידות צבא לתוך שטחה של בורמה על מנת לתפוס בו עמדות וליצור עובדות מוגמרות. ביקורו בסין, אף על פי שהוכרז כפרטי, מיועד למעשה למו"מ על מכשלה זו.

אחרי הארוחה נתלכדה כל החבורה למעגל אחד והרבצתי ציונות - פרקים מתולדות התנועה, הערות היסטוריות, הסברות בעיותינו כיום ועוד ועוד. הקשב היה דרוך, השאלות היו לעניין והתשובות בהתאם להשראה אשר אין האדם שליט עליה.

בשובי הביתה המשכתי ביומן והכינותי נוסח של הודעה בשביל מסיבת העיתונאים של מחר. גם הכינותי צרור של דפי היומן למשלוח לירושלים. הללו מיועדים כתחליף-מכתב לצפורה והן כדוח למאס"ף [מח' אסיה-אפריקה במשה"ח] ולמעוניינים במפלגה. שכבתי באחת.

 

*  הכוונה לחמשת היסודות, שנודעו באסיה ובעולם בשמם הסאנסקריטי, 'פאנטש שילא', הכלולים בהכרזתם המשותפת של נהרו וצ'וּ אן לאי משנת 1554, ואלה הם:

א) כיבוד זכויות האדם ועקרונות מגילת או"ם;

ב) כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של כל האומות;

ג) הכרת השוויון של כל הגזעים ושל כל המדינות, כגדולות כקטנות;

ד) הימנעות מהתערבות בענייניה הפנימיים של ארץ אחרת;

ה) כיבוד זכותה של כל אומה להתגונן ביחידות או בצוותא בהתאם למגילת או"ם.