יום א', 14/8/1955
(נרשם ב-26.9 כנזכר ביומן מ-13.8)
בישיבת הממשלה הירצה על פי יוזמתי אייב הרמן בדבר מעמדנו בקרב יהדות ארה"ב ותגובותיה על המתרחש בארץ - ניתוח מקורי ומעמיק. ב"ג ראה להעיר מייד כי הוא חולק על כמה ממסקנותיו.
הצעתי כי עם כינוס הכנסת מחר אודיע על התפטרות הממשלה והישארותה על כנה [כממשלת מעבר] עד להיכון ממשלה חדשה על יסוד הבחירות.
הישיבה השתקעה בדיון על דוח גורי. בין השאר אושר בישיבה זו מינויו של יעקב שמעוני כציר ברנגון.
אחרי הישיבה הזמנתי לחדרי את ב"ג והשגתי הסכמתו כשר ביטחון לקו שננקוט בשיחות עזה לגבי עניין הגדר והסיורים: אם תוקם גדר ויתנהלו סיורים מקבילים ומתואמים מזה ומזה - כלום אין לקרוא להם משותפים, והרי ממילא יהיו בלי שיתוף או"ם וכל משמר ינוע בתוך שטחו.
במשך כל השיחה הזאת לא הוציא ב"ג מפיו הגה על שינוי החלטתו.
זיאמה ארן נכנס לקבול מרה באוזני על פרסום נאומו של הרמטכ"ל על בעיית ההסתננות ומדיניות התגובות. שמתי לב לפרסום המפתיע הזה אך ביררתי כי הוא נעשה באישורו של שר הביטחון [הכוונה בוודאי למאמר "פעולות צבאיות בימי שלום" מאת רב-אלוף מ' דיין שפורסם ב"דבר" 4.9; מ"ש טעה בתיארוך או שהמאמר הופיע לפני כן בכתב-עת אחר].
במשך כל היום לא טילפן אהוד להעיר משהו על התמורה שחלה.
לארוחת צהריים אצל גדעון רפאל עם הקווייקר האמריקני ג'קסון. סיפור מעניין ותמוה. לפני כמה חודשים פנה אליו השגריר המצרי בוושינגטון ושאל אם יהא מוכן להיכנס בעובי הקורה בין מצרים לבין ישראל ולראות אם אפשר לקרב את הקצוות. מייד אחרי זה קרה מה שקרה בעזה והחוט ניתק. והנה לפני שבועות מספר הפגישו השגריר עם שר החוץ פאוזי מיודעי בעצמו ובכבודו וזה פנה אליו באותה שאלה. הקווייקר שאל אם רצוי כי יבקר ב"אזור" ופאוזי אמר "אדרבה". ג'קסון שאל במחמ"ד ושם עודדוהו לקבל עליו השליחות. אף על פי כן הוא רואה את עצמו גורם עצמאי ובשום פנים לא כלי שרת למחמ"ד. שייכותו לעניין מצרים מקורה בשליחות שקיבל על עצמו להביא מזון לצבא המצרי שהיה נצור ב[כיס] פלוג'ה [במלחמת הקוממיות]. הרשינו אז להעביר שיירת מזון קווייקרית לנצורים והופעת השיירה עשתה רושם כביר באותו מחנה. בין המתרשמים והמתפעלים היה גם נאצר וחלה התיידדות-מה בינו לבין ג'קסון.
הייתה לנו שיחה יסודית. הסברתי היטב את עמדתנו בשתי הבעיות העיקריות: התיישבות הפליטים ורציפות השטח. הוכחתי כי רעות רוח היא לצפות מאיתנו לוויתור על מוצא לים סוף ואם אילת חשובה לנו הרי רק בהיותה רתוקה לשטח המדינה ולא ניתוקה ממנו - הווה אומר לא נקריב רציפות ישראל למען רציפות ערב, שממילא אינה חיונית כלל ועיקר באותה פינה וגם לא הייתה קיימת לפני קום ישראל. אם לרציפות ערבית - הרינו מפירים אותה הרבה יותר חמורות לאורך כל חוף התיכון בהיותנו חוצצים בין מצרים ולבנון. מה המסקנה מזה - כי נימָחה מעל פני המפה? המסקנה היא כי בקום השלום נאפשר תחבורת יבשה ואוויר באין מפריע בין קהיר וביירות.
ג'קסון עומד לצאת לקהיר וישוב אלינו לאחר פגישתו עם נאצר. הצעתי כי ייפגש עם ב"ג לפני צאתו ואמרתי לגדעון כי אסדר זאת.
בבואי הביתה לארוחת הצהריים נודע לי כי הייתה פריצה לדירתנו ברח' הירקון בת"א. בעלת הבית שלנו מתארחת בירושלים והדירה ריקה. גנבים שברו את המנעול וחדרו פנימה. בארונות מהפכה והמשטרה נמצאת במקום המעשה וחוקרת. צפורה נסעה מייד לת"א לברר מה קרה.
אחה"צ ביקשתי את שמאי לסדר על ידי נחמיה את פגישת ב"ג עם ג'קסון והנה גדעון כבר יושב אצל ב"ג. אמרתי לעצמי כי ידידי זה דואג לעצמו ואינו סומך עלי.
ב"זמנים" מכתב למערכת של איזה פלוני-אלמוני, שכאילו הועתק מאותה פיתקה ששלח לי ב"ג בישיבת המרכז. הכותב טוען בפשטות, כי לאחר שתוכנית תיקון שיטת הבחירות, בה דגל ב"ג בהציגו מועמדותו, לא נתקבלה על דעת ציבור הבוחרים - האין חובת ב"ג להסתלק מהקמת הממשלה?
צפורה חזרה בערב מת"א: נראה כי הגנבים חיפשו רק מזומנים ותכשיטים. את אלה לא מצאו ובכל השאר לא נגעו לרעה.
