דברים בישיבת הנהלת הסוכנות ירושלים, 21.8.1938
הבדיקה המשותפת [של מצב הביטחון] עם המשטרה בנקודות נגמרה. הקצין שביקר במקומות יחד עם יהושע גורדון הציע תוספת ניכרת של נוטרים ובייחוד תגבורת של המשמרות הנודדים. ייתכן שהממשלה תחליט מחר בעניין זה. נראה לי, שהרוח השוררת בחוגי הממשלה בעניין זה היא לא לטובתנו. הם חוששים שהיהודים מנצלים את אי-הביטחון לארגון גרעין של צבא יהודי וגם להקלת חוסר-העבודה. [---]
בימים האחרונים הועמדה על הפרק שאלת הביטחון בתל-אביב וסביבתה.
בסביבת תל-אביב התרכזו כנופיות. [---] השכונות מסביב לתל-אביב הן מופת לחוסר הגנה. רובן נבנו בלי כל תוכנית ואחריות ציבורית, במובן זה, כאילו מתוך הנחה שתמיד ישררו בארץ שקט ושלום. קל מאוד לאנשי הכנופיות להתפרץ לשכונה כזאת, לעשות בה שמות, ולהימלט. מלבד הקורבנות בחיי אדם וברכוש, הרי התנפלות כזאת, אם תקרה, תתקבל כהצלחת כנופיות לחדור לתל-אביב. עיריית תל-אביב הציגה דרישות בעניין זה לשלטונות המחוזיים, אך דרישותיה נדחו. שלטונות המחוז חולקים גם על זכותה של תל-אביב להתערב בענייני השכונות כיוון שאינן כלולות בגבולותיה. המחלקה המדינית תפנה מחר בעניין זה לשלטונות המרכזיים.
כשנחטפו שלושת הבחורים בגבעת-עדה ניסינו בכל הדרכים לשחררם והיינו מוכנים לשלם כופר נפשם. לא היה ברור לנו אם אומנם אנשי הכנופיות מתכוונים לקבל כסף או שהמתווכים מתכוונים לקחת את התשלום כולו לעצמם. כעבור זמן-מה הגיעו אלינו שמועות כי שני בחורים נרצחו, והשלישי - הנער, נמצא עוד בחיים. אחר-כך הגיעה שמועה, שלאחר הפצצה בחיפה נרצח גם הנער. עתה הגיעה שוב שמועה שכאילו הנער עודנו בחיים והמפקד הערבי אימצו לו לבן.
כשנחטף דובנא הובאה לפנינו הצעה לשחררו תמורת כופר. שאלו אותנו אם אנו מוכנים לשלם את הסכום שנקבו - 800 לא"י. פיקפקתי אם לעשות זאת, כי תשלום כופר יאמץ את ידי הכנופיות להמשיך בחטיפת יהודים, והכסף שיינתן להם ישמש לקניית נשק. אולם ההרגשה שיש להציל יהודי גברה. הבוקר הוחזר האיש בריא ושלם. יש לחשוב ששחרורו יעלה 800 לא"י, אם לא יותר. אשתדל ש"כופר היישוב" ישא במחצית ההוצאות.
מייד לאחר התחלת המשא-ומתן על שחרור דובנא אירעה החטיפה של משפחת לייזרוביץ. הילדים שחזרו למשמר-העמק מספרים שהפרידו אותם מההורים, ומייד לאחר זה שמעו ירייה וצעקות האם. חוששים שההורים אינם בחיים. מצד המשטרה והצבא נעשו פעולות נמרצות לגילוי הנחטפים, [---] אולם באין בולשת בעלת כישרון מעשה, נגמרו כל הפעולות האלה בכישלון.
פעולת הצבא בארץ מתגברת כיום. יש לחשוב שהדבר קשור במידה ידועה בביקורו של מלקולם מקדונלד[1]. ההשערה היא שמצד הכוחות המנצחים על הטירור יש שאיפה להחזיק את הארץ במתיחות, עד שהממשלה הבריטית תחליט באופן סופי על המדיניות שלה בארץ. על-ידי מעשי-הטירור הם חושבים לעכב את הממשלה הבריטית מלהחליט, או לפחות להשפיע על ההחלטה אם תתקבל.
אין לנו ידיעות על סדר הזמנים של פירסום מדיניות הממשלה, אבל יש להניח שההכרעה תיפול בחודשי-החורף.
התנהגותו של היישוב נקבעה לא מטעמים מוסריים בלבד אלא בעיקר מטעמים מדיניים ותכליתיים. עמדה זאת נבחנה ושבה ונבחנה במשך שנתיים וחצי ונתגבשה גיבוש גמור. הבאים לדרוש גזירה שווה בין טירור ערבי לטירור יהודי ומסיקים שטירור שלנו ישפיע על הבריטים כמו שעלול להשפיע הטירור הערבי, מתעלמים ממצבנו בארץ. הטירור הערבי מפגין את כוחם של מיליון ערבים הנמצאים בארץ ואת כוחם של מיליוני ערבים בארצות השכנות. בידינו אין נשק כזה. אם 400,000 היהודים הנמצאים בארץ יעשו כמעשה הערבים נשיג את ההיפך ממה שאנו שואפים לו. לגבי טירור מצד יהודים תתחשב הממשלה הבריטית רק בכוח המספרי של היהודים בארץ ולא בכוחם של היהודים באמריקה ובפולין. טירור מצד היהודים עלול להביא את הממשלה למסקנות הרסניות למפעלנו. מובן שה"הבלגה" קשה מאוד מבחינה פסיכולוגית. הצטברה מרירות בלב וזו מחפשת מוצא. אבל אין זה שיקול-דעת פוליטי. לנו אין ברירה. אנו עם חסר-כוח השואף להגיע לידי כוח עצמאי, תכסיסי עמים המהווים בפועל כוח קיים אינם יכולים לשמש דוגמה לנו.
[---] אנו עומדים לפני הכרעה פוליטית, [---] הארץ נמצאת במצב של טירור ערבי, המכוון להשפיע על החלטת הממשלה הבריטית. עלינו לגייס לחץ שכנגד. השאלה היא אם ממשלת ארצות-הברית מוכנה להתערב לטובתנו ובאיזו מידה. תשובה על כך מוסמכים לתת רק חברינו בארצות-הברית. היו מקרים שרצינו להפעיל את ממשלת ארצות-הברית לטובתנו, אולם דעת חברינו האחראים בארצות-הברית הייתה כי אי-אפשר יהיה להניע את ממשלת ארצות-הברית לפעולה. היה חשוב מאוד לו היה מזכיר המדינה בוושינגטון, או הציר האמריקאי בלונדון[2], משוחח עם אישים בריטים על עניין הביטחון בארץ ומביע תמיהה עמוקה שעד היום לא הושלט בה סדר. לשיחה כזאת יכול להיות ערך רב. הבריטים נתונים בלחץ מכל הצדדים, ורצוי לאמץ את הלחץ בכיוון הרצוי לנו. [---] ייתכן גם לעורר את שאלת ההכרעה הפוליטית בקשר עם מצב הביטחון ולהביע את תקוות ארצות-הברית כי נחשול האלימות לא ישפיע על החלטת בריטניה ולא יניא אותה מעשות צדק עם העם היהודי.
העניין השלישי הוא העלייה. הממשלה האמריקנית הראתה ג'סטה על-ידי ועידת אוויאן. היא גם עושה עתה הקלות להגירה יהודית מגרמניה ומאוסטריה לארצות-הברית. היא יכלה להגיד לממשלה הבריטית, שלא ייתכן כי ארץ-ישראל תימחק עכשיו ממפת ארצות ההגירה היהודית. אם הדברים ייאמרו בטון הדרוש ויימסרו באותה הרוח לממשלה יהיה בכוחם להשפיע.
הערות
