מתוך יומן העבודה ירושלים, 1.7.1938
היה לי ראיון ארוך עם המזכיר הראשי לפי הזמנתו. ביום ראשון הוא יוצא לחופשה עד אוקטובר ולפני נסיעתו הוא רצה ליישב עמי את הבעיות שהעליתי בראיון הקודם בקשר לעזרת הממשלה בעניין האבטלה. הוא ישב זאת על-ידי כך שהזמין את ג'ונסון והניח לו לומר את פסק-דינה של מחלקת-האוצר לגבי כל התוכניות שהצעתי. הכל נענה בשלילה מוחלטת, אין כסף. אין סוללים דרכים חדשות. על-פי הוראות מלונדון היה צורך להוציא סעיפים שכבר נכללו בהצעת התקציב. [---]
כשג'ונסון יצא התחיל באטרשיל דן בכמה עניינים ביטחוניים. שאלתיו על משטרת-הרוכבים. הוא אישר שהסידורים כמעט נגמרו והגיוס יתחיל בקרוב, אולם לא הסכים להתחייב לשום דבר מוגדר בעניין ההרכב הלאומי. הוא פלט משהו על כך שגיוס יחידת-הרכבת אינו מתקדם באופן משביע-רצון, רק 20 נענו בתחילה, וכשפנו אל יהושע גורדון הוא הצליח לאסוף עוד 15, וזאת שעה שדרושים 200. אמרתי, שאינני יכול להאמין כי כך הדבר, האינפורמציה שלי שונה לגמרי, אבל אבדוק את העובדות.
נפרדנו בידידות רבה, אולם היה ברור שבאטרשיל נוסע ללונדון תחת הרושם המובהק, שהאופוזיציה הערבית - לפי מידת הפעילות הטירוריסטית - הולכת ומתחזקת.
קיימתי ישיבה עם גורדון ושאול [אביגור] בענייני ביטחון. יש להתחיל מייד בהכנת המועמדים למשטרת-הרוכבים. גורדון הכחיש עת העובדות שנמסרו לבאטרשיל בקשר ליחידת-הרכבת וקיבל על עצמו לספק את הפרטים המדויקים במשך היום.
קלואריסקי נכנס אחר-הצהרים כדי לפרט את תוכניתו לפעולה בין הערבים. הוא היה בגליל העליון, שם חגגו המושבות את יום-הולדתו ה-70. הוא ערך חקירות בצפת ומצא שלמרות המצב הקשה עד מאוד ניתן לעשות משהו לשיפור היחסים. הוא עצמו מוכן לבלות מספר שבועות בצפת, בהתנדבות, ולבדוק את האפשרויות. הבטחתי לעזור לו מבחינה כספית אם ימצא משהו מעשי. לפי דבריו תהיה פיק"א נכונה לשאת במחצית ההוצאות. הנושא המרכזי שלו היה שבועון ערבי. יש קבוצת ערבים המוכנה להשתתף בעיתון החדש שסיסמתו תהיה שלום עם היהודים. הם לא ינהלו תעמולה למען החלוקה, אלא ישמיעו קולם למען הבנה עם היהודים כמוצא יחיד. הם יעשו זאת בקול רם, יפרסמו מאמרים בחתימתם ולא בהיחבא. אין זו שאלה של כמה סוכנים נוספים בשכר, ש"יישרפו" במהרה וכששמם יהפוך מארה במחנה הפוליטי הערבי יפלו על צווארינו כנטל תמידי. בקיצור, הוא צייר תמונה זוהרת של קבוצת אנשים שניחנו באומץ אזרחי אשר יהיו מוכנים לא להתחשב בדעות קדומות, לשחות נגד הזרם ואף לסכן את ענייניהם עקב תמיכה ברעיון בלתי-פופולרי. שני השמות שהזכיר לא צילצלו משכנעים ביותר, אולם הוא היה מלא אמונה ודבקות וביקש הזדמנות להוכיח שהוא צודק. [---]
אמרתי, שיש סיכוי לעזרה כלשהי מצידנו אם אשתכנע שהעניין הוא רציני ולא הרפתקת-נפל, שכמוה כבר ניסתה ההנהלה מספר פעמים בעבר, ללא תוצאות שאפשר להשתבח בהן.
