דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 3.4.1938
שם הספר  יומן מדיני 1938
שם הפרק  דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 3.4.1938

 

 

דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                                                     ירושלים, 3.4.1938

 

בשעה שמסר לי על איגרת מר אורמסבי-גור לנציב העליון בענייני העלייה אמר לי מר אדוין סמואל[1], כי הוא רואה את חלוקת הרישיונות כדלקמן:

א. בארץ נמצאים אנשים שקיבלו רישיונות כעובדים עונתיים, היה זה בזמן חוסר פועלים במושבות. כשניתנו הרישיונות הותנה שאם כעבור שנתיים לא ישובו האנשים לארצות-מגוריהם יירשמו לישיבת-קבע על חשבון רישיונות ה"שדיול"[2]. כיום עומדים 180 איש מאלה להירשם לישיבת-קבע, ומספר זה ינוכה מה"שדיול" של 1000 רישיונות. יישארו איפוא לחלוקה 820 רישיונות;

ב. כידוע קיים סוג א' של בעלי-מקצוע [---] מר סמואל מתכוון להציע לממשלה להקצות לסוג זה 250 רישיונות;

ג. הממשלה חשבה להשאיר לעצמה רזרבה של 270 רישיונות, ומרזרבה זו יינתנו 100 רישיונות לבלתי-ליגליים.

נשארים איפוא 300 רישיונות, ואפשר יהיה להוכיח שיש צורך ב-300 רישיונות לחקלאות, היינו לחלוצים. למען תת צורה פורמלית לאישור ה"שדיול" הציע מר סמואל לערוך חקירה משותפת בשוק-העבודה, כדי שהחקירה תהיה רק בתחום החקלאות וגם זו תהיה כללית מאוד.

הסכמנו לחקירה, ועוד לפני היגמרה מסר לי מר סמואל, כי לאחר ששמע את הדוח הראשוני מפי פקידו הוא יציע להשאיר ברזרבה רק 170 רישיונות, ואת יתר 100 הרישיונות יציע להוסיף לעולים חדשים מסוג החלוצים. מהרזרבה הוא ייתן 100 לבלתי-ליגליים, ואם יישאר איזה עודף מהרזרבה של 70 רישיונות הוא יעמידם לרשותנו. הנחת הממשלה היא ש-1000 הרישיונות לעלייה העובדת מיועדים ליהודים בלבד. הצעתו של מר אדוין סמואל נמסרה כבר לממשלה המרכזית. מר סמואל מקווה שהממשלה תאשר את הצעתו, אך אינו בטוח בדבר.

לאחר התייעצות עם המחלקות המעוניינות אמרתי למר סמואל, כי לדעתנו יש לחלק את הניכוי של 180 רישיונות לשני "שדיולים", ובדרך-כלל 1000 רישיונות לעלייה עובדת אינם מספיקים. [---]

החלטנו שאין להתנגד להקצאת 250 רישיונות לבעלי-מקצוע, כי אם נדרוש להקטין את המספר כדי להוסיף רישיונות לחלוצים יש חשש שהממשלה אומנם תקטין את מספר הרישיונות בסוג זה, אולם לא תגדיל את מספר החלוצים. יש לזכור כי בסוג זה נוכל להשתמש גם לעולים מגרמניה שיעלו על סמך כספים של המועצה הלונדונית.

כן החלטנו לא להתנגד להקצאת 100 רישיונות לבלתי-ליגליים.

[---]

מר אדוין סמואל סבור שלא כדאי לנו לעמוד על הפחתת הניכוי של 180 הרישיונות, היות והוא לא יוכל להגן על מספר יותר גדול מ-400 רישיונות לחלוצים.

התייעצנו במחלקת-העלייה גם בנוגע לעלייה מאוסטריה, ואיך ללחוץ על הממשלה שתקל עתה במידה ידועה על העלייה משם. מצאנו שיש מקום לבקש את הממשלה שתאריך מטעמים הומניטריים את תוקפם של הרישיונות שנשארו מהעונה הקודמת ושלא נוצלו. במחלקת-העלייה שלנו הייתה סברה כי נשארו 700 רישיונות כאלה. דעתו של מר סמואל הייתה אחרת.

הממשלה טוענת כי בזמן האחרון התגברה מאוד העלייה של נשים הנישאות באופן פיקטיבי. [---] הממשלה מתכוננת לפרסם חוק, שאזרחותו של הבעל אינה מקנה זכות אזרחות גם לאישה. [---]

בהתאם לאיגרת מזכיר-המושבות עליית תלמידים חופשית מהגבלות. עמדה לפנינו שאלת הרחבת עליית הנוער בלי שיהיה צורך לדרוש את שינוי הפרקטיקה הממשלתית [---] טרם הגענו למסקנה, אבל דעתי היא שהממשלה לא תרחיב את אפשרויות העלייה מסוג זה על-ידי נתינת הקלות שלא היו נהוגות קודם, אבל גם לא תעשה כל הגבלות נוספות, ואני רואה אפשרות להגדיל את מספר העולים מסוג זה על-ידי ניצול ההקלות הקיימות. [---]

אם ניקח בחשבון את כל המשקים שיש בהם בתי-ספר מוכרים לקליטת עליית הנוער יש מקום לעליית 800 צעירים בני 17-15. אבל לשם כך יהיה צורך להוציא נוסף על תשלום ההחזקה גם סכומים ניכרים להשקעות-יסוד לבתי-ספר חדשים. תקציב עליית הנוער הוא 50,000 לא"י. לשם הבאת 800 צעירים יהיה הכרח להכפיל את התקציב הזה. אמרתי לגב' סאלד[3] שלדעתי עליה לפרסם כרוז לעולם היהודי להתנדב למען עליית הנוער מאוסטריה. [---]

לדעתי על ההנהלה להתמסר עכשיו במיוחד לעליית בעלי-הון לארץ.

 

הערות

[1]  סמואל, אדוין - בנו של הרברט סמואל. מ-1920 ועד סיום המנדט פקיד של ממשלת ארץ-ישראל. סגן מנהל מחלקת-העלייה הממשלתית 1939-1934; מנהל רשות השידור הממשלתית 1948-1945. כתב ספרים ומאמרים בנושא המינהל הציבורי. יושב בירושלים ובלונדון.

[2]  "שדיול" (Schedule) - ראה כרך א', עמ' 380, הערה 14 מ-19 בינואר 1936.

[3]  סאלד, הנרייטה - ראה כרך א', עמ' 385, הערה 2 מ-18 בפברואר 1936.

 

העתקת קישור