יום ו', 15/11/1957
בע"ע המשך עריכת ג'ילאס.
במפלגה כמה מועדות.
חביב כנען מ"הארץ" בא לקבל "סיפור" שיש בו עניין מיוחד מעלילת המאבק על המדינה באו"ם ב-1947. סיפרתי לו התהפוכות בעניין אילת - כיצד זממה מחמ"ד לגזול אותה מאיתנו וכבר כלתה אלינו הרעה ועמדו להגיש לנו אולטימטום, או אנו מוותרים על דריסת רגל בחוף מפרץ ים סוף או הם מושכים ידם מתוכנית החלוקה. ואיך בעצם השעה שהוזמנתי לשיחה עם הרשל ג'ונסון [חבר משלחת ארה"ב לאו"ם ונציג ארה"ב ב"וועדה המיוחדת"] נתקיים הראיון של וייצמן עם טרומן, אשר לפי עצת אליהו אילת הקדישו וייצמן אך ורק לעניין אילת; ואותו הרגע הדרמטי בו עמד ג'ונסון לפתוח בהתקפה ופתאום נקרא לטלפון והנשיא בעצמו ובכבודו הורה לו לחדול מהלחץ עלינו ולהניח לנו את אילת, וכשחזר ג'ונסון לחדר דומה היה כי שכח אותי בדווחו נרגשות לפמליה שלו על השיחה עם הבית הלבן, אך לבסוף ראה אותי יושב וממתין ונזכר כי היינו באמצע שיחה וניגש והתנצל ומיזמז את העניין ומאז פסק הלחץ עלינו בעניין אילת.
נכנסתי לשעה קלה לישיבת המזכירות ומצאתיה שקועה בבעיה חדשה ומחודשת - התסיסה החדשה בקרב ה"אינטליגנציה" להעלאת השכר לשם חידוש הפער שהושם שוב לאַל.
הופיעה אישה אמריקנית, אליזבת ליטלטון שמה, בלוויית בחור ישראלי מעובדי יופ"י. היא וחבר שלה (בעלה?) בילו שנה וחצי בספרד, רוב הזמן בכפר אחד, וכתבו "רומן תעודתי" על חיי כפר ספרדי - ההווי, העוני, נכלי הכנסייה, התעמרות משטר פרנקו, עוללות מלחמת האזרחים. הספר עומד לצאת באנגליה בינואר אך המחברת הגישה לי טופס-הגהה לקריאה. מבוקשה כי הספר יוצא על ידי ע"ע בעברית. באה לארץ לעשות פה שישה חודשים ולכתוב ספר על ישראל. מסתבר כי היא מעוניינת בתרגום ספרה על ספרד למען תוכל לכלכל את שהותה פה בכסף שתקבל.
איש "מעריב לנוער" ניסה להציל מפי זיכרונות של מעשי קונדס משנות לימודי ב"הרצליה" בשביל גיליון שהם מוציאים לכבוד העברת הגימנסיה לבניין החדש. לא האירה לו ההצלחה פנים - לא עלה בזיכרוני שום מעשה קונדס ואילו הסיפורים שסיפרתי על חיינו בכותלי ביה"ס לא נמצא בהם עניין.
ארוחת צהריים עם פנחס ספיר. ביררתי מצב התוכניות לפיתוח חרושתי בשדרות, באשקלון ובבית שמש. שמעתי דוח מאלף על התפתחות התעשייה בכלל. נפלתי קורבן לשידולים כי בביקורי בארה"ב אאציל הופעה אחת לפחות גם בשביל "המילווה". לבסוף באה הגלישה הרגילה למצב היחסים ביני לבין ב"ג אשר יותר שהופכים בה פחות יש בה חדש.
אחר הצהריים לדפוס לנטול צרור הגהות-עימוד לתיקון אחרון. לקחתי עימדי את הגהות הספר כולו - חבילה כרסתנית. לפי אומדנת בעל דפוס "אופק" יתקרב מספר עמודי הספר ל-400, כמאה עמוד יותר מששיערתי.
הובלתי לירושלים את עדה עם יורם, יעל וגדעון ויותם. מתל אביב לקחנו עמנו גם את דליה וענת אך אותן הורדנו בראשון לציון.
בירושלים הורגשה סוף סוף הצינה והוחל בהסקת הדירה.
בערב ביקרנו בבית דובקין לקבלת פני משלחת "המגבית" מקנדה. בשובי טיפלתי בהגהות.
