יום א',  22/9/1957

כיוון שבשבוע שעבר שהיתי בבית רק בדל-שבת, נשארתי בירושלים גם היום. אין עצה ואין תבונה כנגד ערימות המכתבים המצטברות מזמן לזמן אלא לחסלן על ידי כתיבת תשובה ביד על כל מכתב ומכתב. בזה ביליתי מחצית היום. אחר הצהריים היינו בחתונתה של עטרה קפלן ובערב סעדנו אצל יוסף אריאל, יחד עם מוריס וחיה פישר. אריאל תלוי על בלימה - הוחזר מבריסל ומינוי חדש אינו מקבל. לעומת זה מוריס התאושש: קיבל על עצמו הנהלת אמל"ט וגם ניגש ביוזמתו האישית להקים אגודה יהודית-נוצרית לשיפור יחסים בין הדתות. עם ניצחון אדנאור בבחירות בגרמניה נתפרסמו בעיתונות ארה"ב בשורות על קירבת קשדי"ף בין בון לירושלים ומוריס ודאי נתמלא תקווה למינויו הקרוב כשגריר לגרמניה המערבית. בעיני אלו הן השערות קלוטות מן האוויר - קשה לי לתאר כי משה"ח הגרמני יסכים עכשיו להסתכן כלפי העולם הערבי.