יום ו', 19/7/1957
בעיתונות מעמד גדול שהיה אמש בוועה"פ הציוני. ב"ג נשא משא נרחב - פתח מחדש בבעיית הציונות בגולה וזיקת הגולה בכלל לישראל וגירה את נחום [גולדמן] לתגובה ושוב נערך דו-קרב ביניהם, שאין בו חדש ואין לו תכלית. מסקנה אחת שהיסקתי מהתמודדות זו, שזכתה להד רב בעיתונות, כי מוטב לי לא להיענות להפצרת שפרינצק ולנאום בישיבת הנעילה, שכן למה לי להשתרבב לתוך ריב האיתנים ולהסתבך בהתנגשות חדשה עם ב"ג. אם אחלוק על ב"ג, לא תצמח מזה שום בעיה, אך אם אשיג על ב"ג, במפורש או במשומע, ישמש הדבר שורש ל"פַסַאד" חדש.
בע"ע עם ירוחם על עניינים שוטפים. במפלגה שרשרת מועדות.
אליהו דגני מוותיקי "קופת חולים", גויס למפעל המועדונים, מתאונן על שלא נגדו את הברזל בעודו חם מייד לאחר הכינוס הארצי הראשון ועל אי-רצון רב בציבור המפלגתי להטות שכם. מחשבתו - להצמיד כל סניף למועדון מסוים. נעניתי לדרישתו להופיע בעניין זה בסניף ת"א.
עם אריה נשר על ניסיונות נוספים של סחיטת הופעות. הסכמתי להופיע בכינוס לענייני קליטה ("איש אינו יכול להסביר את העניין כמוך, הכרחי להרים את הנושא לגובה רב" וכיוצא באלה טכסיסי שיכנוע).
אברהם עופר בא לבקש עזרה שתאפשר לו ללמוד באוניברסיטה בירושלים. הזכיר לי כיצד עזרתי לו פעם ללמוד עוד שנה בתיכון ולסיים לפחות את השישית. הוא עמד בינתיים בבחינת בגרות. עובד ראשי ב"תנובה", אישה ושלושה ילדים, כבן שלושים ושש, אדיר חפצו ללמוד כלכלה. בעייתי לדידו - אופיו, שיש בו שלילה רבה ואף על פי כן הוא אדם חושב ומסוגל לפעולות ביצוע. [אמר כי] כבר קיבל הבטחה מגיורא לתמוך בו אך הוא מבין כי גיורא מתייעץ איתי בכגון אלה. הבטחתי יחס חיובי.
תורן ועוזרתו באו שוב בענייני M.E. Israel &, מה יהא גורל הירחון הזה והרי באמתחתם תוכניות חדשות.
צפורה באה מירושלים ואכלנו יחד. נסעה לחולון וחזרה ואספה את עדה ויהודה וחזרה לדירה והצטרפתי ויצאנו לנווה ים. זה זמן שלא היינו ארבעתנו יחד - הארבעה אשר שרדו מהתשעה. דיברנו כל הדרך. בנווה ים מצאנו את שני זוגות ההורים קורני אושר. רנה נתמלאה ויפתה ואילו חינה של הלה נפגם - אולי זהו מחץ הלידה ועוד תחזור לזיווה הקודם. מצאנו את משפחת לולב מאפיקים במלוא הרכבה. לאחר שהייה של שעה חזרנו וקרוב ל-9 הגענו לירושלים. מייד נסענו למחותנים לארוחת ליל שבת משפחתית חגיגית, בה היינו ארבעה זוגות: אנו ומישקים וקובי ורנה ודודיק ומירה. לאחר הארוחה באו מוזמנים. היה בתוכם אליעזר מרון וחטפתי איתו שיחה על הזז, שהוא חסידו הגדול עוד מקושטא. יעץ מאוד כי אבקרו בביתו ואראה במו עיני את עבודתו ובוודאי יהיה בזה זירוז רב לגמר מלאכה.
כשחזרנו בחצות הציעה צפורה כי נשכב מייד לישון אך אני ביקשתי לעבוד עוד קצת ועשיתי כשעה בחומר הספר על אסיה. ב-1.30 שכבתי ומיאנתי להירדם. הצטרפו כל מיני גירויי מחשבה לגרש תנומה. קמתי ועבדתי וחזרתי למיטה ונרדמתי קרוב ל-3. ב-4 הקיצותי ועד מהרה התבררה הסיבה. בדמי הלילה נשמע קולו של מואזין מהעיר העתיקה - קול רם ועבה ומאנפף, נשמע ממושכות, כנראה מוגבר עצומות על ידי רמקול חזק ונישא ברחבי העיר. הנעימה השיגרתית חזרה ונשנתה שוב ושוב, בלי סוף. לא הייתה כל תקווה להירדם מחדש. קמתי וחזרתי לעבודתי והמשכתי בה עד 8 וכך החל היום.
