מכתב 84 - רבקה יקרה! (אחותי) - 24.8.1917
שם הספר  נתראה ואולי לא
שם הפרק  מכתב 84 - רבקה יקרה! (אחותי) - 24.8.1917
כותרת משנה  מעאן, ו' אלול ע"ז

 

מעאן,  ו' אלול ע"ז  [24.8.1917]

רבקה יקרה!

 

 

אני כותב לך בחדרם של ברוּמֶר[1] וקיטַיְניק[2] במעאן. המכתב נשלח לדמשק ומשם אליך.

 

מדמשק קיבלתי חבילת מכתבים ותיבה עם המון דברים מצוינים מבהרב. ביניכם גם פח הריבה שלך. איזה קורבן מצד בהרב. בכלל, איש נפלא. שלח לי אפרסקים ואגסים נהדרים, הנה, למדבר.

 

אבל אין זה חשוב.

 

אני כתבתי הרבה מאוד לדמשקאים ובוודאי כבר קיבלת או תקבלי את מכתבי הראשון אליהם, המכיל פרטים על הדרך. באנו הנה. הייתה אפשרות להישאר כאן, אך שירהולץ לא רצה וצדק. וגם אני שמח, כי פה אומנם עיר ותחנת רכבת, ובכלל יותר קרוב לעולם, אך לו נשארתי הייתי נופל תחת משא העבודה הרבה. גם שם, במדבר, בפווילה, יש די, אך יותך נוח ופחות טרדות.

 

האספקלריה לעתיד: נישָאר בפווילה עוד כחודש או כחודש וחצי. בסוף תשרי נפתחות שתי דרכים: או יקבל שירהולץ חופשה וילך לגרמניה ואז ישלחני גם אותי לחופשי - נהדר, מצוין - או ילך למקום אחר, יקבל בוודאי העלאה, אולי יהיה למפקד איזו פירקה, אך עכ"פ לא מחוץ לחיִל ד'. מהעניין עם לימן פשה[3] לא יצא כלום.

 

לע"ע אין דבר. אני בריא לגמרי. סבלתי קצת מן הקיבה אך עתה גם זה הוטב. אוכל היטב, תה וסוכר יש די, גם בשר ויתר צורכי אוכל.

 

לחורף בוודאי לא אשָאר במדבר וזה די. הביתה כתבתי ע"י דמשק. כיתבי גם את ע"י בהרב. אם יש לך דבר-מה לשלוח לי, שלחי לדמשק, כי עם בהרב יש לי ייחוסים קבועים על-ידי עוברים ושבים - הזדמנויות תכופות ובטוחות.

 

מנשקך,

משה

 

שלום לדוד, לדודה - מה שלומה? – לקטנות.

 

שלום לחברים וכו'.



[1]  ככל הנראה נחום ברומר, שעליו כתבה צ' ברומר ב-26.5.1915 לוועד ההגירה בחיפה: "בעלי המהנדס נחום ברומר נלקח לגדודי העבודה [---] ועבד במקומות שונים וזה מספר חודשים אין אני יודעת על גורלו. [---] " (מרקוביצקי, עמ' 55: מצוטט מ"תיקי ועד העיר ת"א", ארכיון עיריית ת"א); וכן: "בשעת מחלתי ביקרני מטמן. הוא סיפר לי כי ברומר במעאן, כי המצב שם טוב ויש מכתבים ממנו" (מכתב רבקה למ"ש, 14.8.1917. אמ"ש, על גבי מכתב זה רשם מ"ש: בה' תשרי [21.9.1917], פווילה, ניצל מן ההתנפלות").

[1]  אברהם קיטאניק (קִיטַיְנִיקוֹב) - בנאי אומן. גויס לצבא העותמאני לניהול עבודות בניין בדרגת קצין. ככפוף למושל יפו חסן בק (ר' נצ"ב) ניהל בפיקוחו את עבודות סלילת הכביש וסידור השדרות בצפון מזרח יפו, שנקראו ע"ש ג'מאל פחה. אחרי 3 והצי שנות שירות נשלח לחיג'אז ושם נפל בשבי הבריטים. אחרי 5 חודשים שוחרר עם יתר השבויים היהודים והורשה להישאר במצרים עד סוף המלחמה. היה פעיל במפלגות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה".

[1]  מרשל אוטו לימן-פון-סַנְדֶרס, ראש המשלחת הצבאית הגרמנית במדינה העותמאנית. ארגן מחדש את הצבא העותמאני. פיקד על הצבא העותמאני במערכת גליפולי. החליף את גנרל אריק פון-פלקנהיים כמפקד חזית א"י-עבה"י (והובס בידי גנרל אלנבי). שירהולץ חתר להתמנות על-ידו למפקד גליל מעאן (כמתחוור ממכתב 82).

 

העתקת קישור