יום ב',  8/4/1957

בעיתונות המשך התרועות למכלית האמריקנית באילת. השאיבה החלה ו"הכל דופק". רב החובל מתפעל מהסידורים. בעולם כולו הד חזק להישג הישראלי - המובלט נוכח כישלון ארה"ב במו"מ עם נאצר על משטר התעלה. אך מחמ"ד ממהרת להסתייג: מסע המכלית האמריקנית לאילת הוא "עניין שיגרתי", למלא אחרי עקרון חופש השיט, ואין בזה הכרעה בשאלת מי חופין במְצָרים, גם אין לדעת מה יהיה כשיסתלק כבי"ל.

קיבלתי מברק שני מצפורה: "יותם בריא וחמוד. אצא באל-על ביום ו'". מה זה? אם זוהי התשובה למיברקי מאתמול בבוקר, כי אז מהו המברק של אתמול - יזום מצד צפורה? ומדוע היא ממהרת כה לשוב? לא טוב לה שם? אבל היא הבריקה: "הכל כשורה" – הכל! שמא היא דואגת לי, או לזקנים, או חוששת להשתהות בניו-יורק בגלל הנסיעה לאוסטרליה? טילפנתי לרוחמה וביררתי כי אם היא לא תצא ביום ו' זה, לא תוכל לצאת ביום ב', שהוא ערב פסח - לערוך סדר במטוס ודאי שאין טעם - הווה אומר כי לא תוכל לצאת לפני יום ו' הבא. אבל מה מזה? מאשר לקטוע את הביקור בניו-יורק לאחר שבוע אחד, מוטב שתישאר עוד שבוע ותקצר את שהותה כאן.

מייד הברקתי כי אפגשנה במוצ"ש - זאת אומרת אקצר עוד יותר את שהותי בבאר-שבע, אבל שמא תשתהה בניו-יורק עוד לכמה ימים. החלטתי לא לסמוך על מיברק ולהזמינה בטלפון. בינתיים הוזמנתי לארוחת צהריים אצל הקרונגולדים - הזמנה שדחיתי פעמיים. יצא שהשיחה עם ניו-יורק תגיע בוודאי בהיותי שם.

כל הבוקר המשכתי במכתבי תשובה - נצטברו עשרים. התחלתי בעריכת פרק יומן חדש בשביל "דבר" השבוע.

ביררתי מפי זאב שרף סכומי מכס שיחולו על "ווקסהול" החדש ונבהלתי - מ-4,000 עד למעלה מ-5,000 ל"י, לפי גודל המכונית. ספק אם יוכל קובי לשאת במעמסה זו - שמא נתחלק בה.

בזמן ארוחת הצהריים אצל קרונגולד הגיעה השיחה עם ניו-יורק. קולה של צפורה נשמע היטב. ברגע האחרון היססתי לשאול אותה על יחסים, מחשש כי ישמעו מארחי ומאי ביטחון מי מקשיב שם. אבל הסברתי לה כי אין להיחפז והיא ענתה כי נרגעה ותישאר עוד שבוע.

אחה"צ ארזתי חפצים ואחר כך ניגשתי לשעה קלה לבית יגאל ידין, לישיבה של אותה ועדה בעניין אלבום העשור. נתקבל הספר "Plain the Fires on" ["אש בעמקים"] המתורגם מיפנית - לא גדול, רק כ-240 עמ'. שלח אותו זאב ש"ק. בדרכי לידין הכנסתיו לבית אפרים, למען יקראנו מייד ויחווה דעתו.

ב-5.40 יצאתי לבאר-שבע וב-8 הייתי ב"בית היא"ס". קיבלתי חדר נוח מאוד, מיטה מאחורי הפרגוד, ריהוט נאה של חדר מגורים, חדר רחצה, מירפסת, אפילו מטבח. אחרי ארוחת הערב הופיעו טוביהו וליזה עם מאיר ב"ץ, גם צצו יעקב ומרים ברגמן המתגוררים ב"בית היא"ס" לרגל העברת יעקב זמנית לבאר-שבע. הסברתי לטוביהו היטב כי באתי לא לטייל ולא לנוח אלא לעבוד אבל הסכמתי להרצות לפני "חוג" באר-שבע.

כשהלכו נסגרתי בחדרי והשתקעתי בעריכת פרק היומן. הייתה מלאכה מאוד מורכבת כי על כל צעד היו ספקות מה למסור לפירסום ומה להשמיט. הפעם העתקתי ביד את הפרק כולו, שיצא שוב גדול - הרבה למעלה מהמיכסה השבועית הרגילה. טילפנתי לפוריה כי מחר בבוקר יוצא אליה החומר ותואל-נא להעתיקו במכונה מייד. כשגמרתי כתבתי מכתב לצפורה - עכשיו יש שהות למכתב להגיע אליה בניו-יורק. עבדתי עד קרוב לשלוש אחר חצות. מסביב היה שקט נפלא.