גם משה שרת שבר שתיקה - וצונזר
מס' מאמר
63


גם משה שרת שבר שתיקה - וצונזר

את מה שסיפר משה שרת בקיץ 1949 המדינה מעדיפה להסתיר עד היום. מסמכים שאיתר בנו מסבירים מדוע: שר החוץ הראשון ביקר בחריפות את הוונדליזם של חיילי צה"ל בכנסיות במלחמת העצמאות

עופר אדרת, הארץ 22/1/2016

מפרוטוקול ישיבת הממשלה שנערכה ב–5 ביולי 1949 נמחקו כ–30 שורות. מישהו החליט לצנזר את דבריו של שר החוץ הראשון של מדינת ישראל, משה שרת, דווקא בחלק המעניין ביותר בנאום ארוך בנושא אקטואלי שעמד אז על הפרק.

כמעט 70 שנה חלפו מאז אך הפרוטוקול, ששמור בארכיון המדינה בירושלים, עדיין לא נגיש לציבור הרחב. "יש בידינו את הפרוטוקול ואכן הוא מצונזר", נמסר השבוע מהארכיון.

טיוטה של ספר חדש, שהגיעה לידי "הארץ" לפני פרסומו, מסייעת לפזר את המסתורין שאופף את השורות המחוקות. עיון בה מגלה מה סיפר שרת לשרי הממשלה הראשונה אשר היה כה בעייתי שעד היום הציבור הרחב לא זכאי לדעת עליו.

הציטוט המדויק אמנם אסור עדיין בפרסום, אך פרוטוקולים שתיעדו דברים שאמר שרת באותו נושא ובאותה תקופה בפורומים אחרים מאפשרים לשחזר אותו כמעט במדויק. על הפרק עמדו מעשי ונדליזם שביצעו חיילי צה"ל בכנסיות בזמן מלחמת העצמאות. שרת הגדיר את התופעה "התעללות בקודשים שראויה לפראי אדם ולא לבני העם היהודי", ואמר כי הם מהווים "דף מחפיר מלא זוהמה" בתולדות ישראל. את המדינה, שבחסותה בוצעו המעשים האלה, הוא השווה ל"קיסר, שהתנהג בתחילה כאיזה זד (רע) פרוע, שיכור ההורס ומחלל".

דיווחים על מעשי ונדליזם וביזה שביצעו חיילי צה"ל במלחמת העצמאות ברכוש זר, כולל במקומות קדושים לדתות אחרות, תועדו כבר בספרי ההיסטוריה. החידוש כעת הוא בפרסום הדברים החריפים שנאמרו בזמן אמת בידי השר הישראלי הבכיר.

בנו, יעקב שרת, הדגיש השבוע בשיחה עם "הארץ" את ההבדל בין השחתת הכנסיות ב–1949 ובין מקרים שמתרחשים בתקופה האחרונה, כמו כתובות הנאצה נגד הנוצרים שרוססו השבוע על כנסיית הדורמציון בירושלים.

"השחתת הכנסיות שעליה אבי דיבר לא היתה דבר מכוון ולא נעשתה מתוך שנאה דתית או רצון לפגוע בכנסייה, בנצרות או להבריח מכאן את הנוצרים, כפי שקורה היום", אמר. "הצבא השתלט אז על המקומות האלה בתקופת המלחמה. החיילים ישנו וחרבנו שם וגנבו את הדברים שראו שם. במלחמה תמיד יש הפקרות".

בקיץ 1949 חלק שרת עם חברי הממשלה את המידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו כשר החוץ, אשר זעזע אותו קשות. דבריו של שרת על "ונדליזם וחילול קודש" שביצעו חיילי צה"ל בכנסיות ברחבי הארץ בזמן מלחמת העצמאות קשים ולא נעימים לקריאה גם ממרחק השנים.

שרת אמר כי הפרק הזה בתולדות ישראל הוא "דף מחפיר מלא זוהמה", והסביר כי הוא משתמש במלה "זוהמה" באופן מילולי "מפני שהיו מקרים שחיילים הפכו מקומות תפילה למקומות זוהמה, לבתי מחראות, וכיסו את הרצפה בגלליהם".

הציטוטים האלה מתפרסמים בספר השני בסדרת "דבר דבור", שמתעדת תרשומות של התבטאויות בעל פה של שרת, שעמד בראש משרד החוץ של ישראל בתשע שנותיה הראשונות. הספר, שמתמקד בשנת 1949, ייצא לאור בעוד כחודש בהוצאת "העמותה למורשת משה שרת".

בספר מתועדים דברים קשים שאמר שרת לקהל שהגיע למפגש עם פעילי מפא"י שהתקיים בתאריך לא ידוע בחודש יוני 1949 - החודש שבו נשא שרת את הנאום בישיבת הממשלה, שחלקים ממנו צונזרו.

בדבריו פירט שרת כמה דוגמאות מאירועי ונדליזם ספיציפיים אשר הובאו לידיעתו. "אינני יודע אם אתם יודעים שכאשר בא פעם נציג זר לבקר בכנסייה נוצרית מסוימת, צריך היה להשתמש בתירוצים של 'אזור ביטחון' כדי לא לתת לו להיכנס, כי האולם המרכזי של הכנסייה שימש לחיילים בית מחראות וכל הרצפה היתה מכוסה צואת אדם", אמר. "אינני יודע אם אתם יודעים, שבכנסייה אחת נגנב כתר שלא רק שהוא יקר שאין שיעור לו, כי היה כולו מרגליות ואבנים טובות, אלא שהוא תשמיש של קדושה", הוסיף. "אינני יודע אם אתם יודעים שפסל אחד - ישו או מרים - עמד במרכזה של כנסייה ושברו את ידו כי על אצבע אחת היתה טבעת". שרת הדגיש כי כל המעשים האלה "נעשו על ידי יהודים בדם קר והדברים נמשכו במשך חודשים".

חצי שנה לאחר מכן, בישיבת סיעת מפא"י שנערכה ב–31 בדצמבר 1949, שב שרת לעסוק בנושא. מתיעוד הדברים, המופיעים אף הם בספר החדש, עולה כי שרת אמר אז שישראל חטאה "חטא איום ונורא", כדבריו, בכך שלא "ידעה להתארגן מלכתחילה כדי להשליט משמעת ברזל על אנשיה לבל יהיו מתעללים בקודשים של עמים אחרים".

שרת אמר כי "אין המוח יכול כלל להכיל את הדברים האיומים והפרועים שנעשו במקומות שונים". הוא שב ופירט: "אין כלל לשער מה שנעשה: חילול, חילול ביודעין, זיהום, שבירת סמלים, תלישת אצבעות מפסלים לשם גניבת איזו טבעת, גניבת אבנים טובות ומרגליות ממנזרים, לכלוך, קריעת ספרים, גניבה... חפצים, חפצים של תשמישי קדושה כחומר להסקה, וכן הלאה וכן הלאה".

שרת גילה לחברי הסיעה כי בשל ההרס הרב שגרמו חיילי צה"ל לכנסיות נאלצה ישראל לחסום בפני תיירים את הכניסה לכפר נחום, "ששם המצב הוא איום". מראות דומים היו אז לדבריו גם "ברוב הכנסיות בירושלים ובמקומות שונים - ביפו, בחיפה ובכל מיני מקומות".

את האצבע המאשימה הוא הפנה כלפי המדינה. "לא ידענו מראש להשליט משמעת", טען. "לא ידענו בעצמנו שאנחנו במידה כזאת בלתי מחונכים או מחונכים לשמצה".

הוא ציין כי הפורעים באו מכל קצוות הארץ, הן מקרב הצברים והן מקרב העולים החדשים. "איני יכול להפלות לטובה את ילידי הארץ על באי חוץ. זאת אומרת, איני יכול ללמד זכות על אלה שהיתה להם התנגשות מילדותם וחונכו לשנאת הכנסייה", אמר. "אם כי הרבה מעשים פרועים לשמצה נעשו דווקא על ידי עולים חדשים".

בנו יעקב הסביר השבוע כי אביו היה רגיש מאוד לתדמית של ישראל בעולם. "הוא טען שהמדינה רק יצאה לאוויר העולם על בסיס של עקרונות מוסריים, שלפיהם מגיעה לעם היהודי חלקת אדמה, ופתאום אנחנו נראים כמו בריונים", אמר.

ביוני 1949, אמר שרת לפעילי המפלגה כי כדי למזער את הנזקים ישראל נערכת לשלם פיצוי כספי לכנסיות בניסיון לקנות בכך את שתיקתן. "נשלם פיצויים ולא נפרסם זאת בשום אופן... נדרוש בעד זה הפסקת תעמולה ושיסוי ובזה ייגמר העניין", הסביר.

שרת עדכן את קהל שומעיו על שבעיתונות העולם נכתבים דברים בגנותה של ישראל והציג את הקושי של ישראל במאבק התדמיתי. "אנו יושבים פה בארצנו וקוראים עיתונים... אבל יש אנשים הקוראים עיתונים בצרפת ובבלגיה והולנד ומדינות קתוליות אחרות - וזוועה היא מה שנעשה שם", תיאר. "ברור שמוסיפים הם (הקתולים) נופך משלהם ואחוז גבוה של סילופים והגזמות. אך אם אתה בא להכחיש - עליך להגיד מה נכון ומה לא נכון. אם נצטרך להגיד מה לא נכון שם - ישתמע שהשאר נכון, ואינך יכול להגיד שהכל לא נכון".

שרת ניסה לשים את דבריו בקונטקסט ובפרופורציה. "מתאר אני לעצמי שהיו מהפכות בעולם שנעשו בהן דברים נוראים יותר. אני מתאר לי שחיילים שלנו לא ריטשו נשים הרות ולא אנסו ילדות ולא דרך שיטה שרפו בתים על יושביהם, אם כי גם בכל השטחים האלה היו מעשים. אפשר ללמד זכות מבחינה היסטורית על דבר זה. אבל נתונים אנו בתוך הדבר ובינתיים נשפטים על כל מעשה פרוע כזה", סיכם. 


המאמר באתר "הארץ"


העתקת קישור