יחסו של משה שרת לשאלה הערבית 1939-1918

שמעון פרחה

נושא העבודה הוא משנתו של משה שרת ויחסו לשאלת היחסים בין יהודים וערבים בארץ-ישראל (להלן: א״י), בתקופה שבין שנת 1918 לבין 1939.

המחקר מתייחס גם לאותם גורמים אשר עיצבו את השקפתו של משה שרת ביחס לשאלה הערבית.

העבודה מבוססת על דיסציפלינות מחקריות שונות: ההיסטוריה היהודית, תולדות התנועה הציונית, היסטוריה כללית, תולדות המזרח התיכון וכלכלה מדינית.

החומר המחקרי, עליו מבוססת העבודה, מורכב ממקורות ראשונים: ארכיונים, יומנים, ספרי זיכרונות, קטעי עיתונות וראיונות אישיים. בנוסף, מבוסס המחקר על עבודות שונות העוסקות בנושא.

ישנן סיבות רבות לעיון נפרד במשנתו הערבית של משה שרת. הוא היה בין המנהיגים הציוניים כמעט היחידי אשר בא בשלב מוקדם בחייו במגע ישיר עם החברה הערבית. יחד עם זאת, לא רק שהתחבט בנושא יחסי יהודים וערבים בא"י, אלא גם גיבש לעצמו השקפה ברורה ביחס לשאלה הערבית וניסה ליישם את משנתו הלכה למעשה. המחקר עשוי לסייע בהבנת אחת האלטרנטיבות המדיניות בתוך התנועה הציונית ביחס לבעיה הערבית.