דב הוז ומשפחתו נהרגו בתאונה
מס' מאמר
26

היום לפני 69 שנה:

דב הוז ומשפחתו נהרגים בתאונת דרכים

ליטל לוין

הארץ, 29/12/2009

 

 

"הלוויה כזו לא ראתה תל אביב מאז פטירתו של ר' מאיר דיזנגוף", דיווח עיתון "הארץ" ביום שלאחר קבורתו של דב הוז. רבבות נאספו משני צדי רחוב אלנבי לחלוק כבוד לארונו של בן ה-46 שנספה בנסיבות טרגיות. יום קודם לכן הופיעה במסגרת שחורה של אבל ידיעה בעמוד הראשון: "אבל כבד לישוב. דב הוז נספה באסון דרכים, ואתו אשתו ובתו, אשת גיסו ובת אחותו ויצחק בן-יעקב מדגניה". החדשות פרצו מבעד לשבכת הדיווחים מאירופה שהיתה נתונה בחודשיה הראשונים של מלחמת העולם - והזעזוע רק התעצם בשל הנסיבות הללו. כמו שאמר ברל כצנלסון בהספדו: "דווקא עתה בפרוס המערכה הקשה, הלכת מאתנו ונותרנו בודדים".

 

כצנלסון ביטא את תחושותיהם של רבים שהרגישו שנתייתמו. "כחלום רעם היה אתמול הציבור התל אביבי בכלל וצבור הפועלים בפרט, בהתקבל הידיעה על אסון הדרכים המזעזע שקיפח את חייו של דב הוז ז"ל, מראשי תנועת הפועלים בארץ, אישיות חביבה ורבת פעלים בעניני הישוב ובתנועה הציונית, שנהרג בתאונת דרכים בדרך מחיפה לתל אביב יחד עם אשתו ואנשים אחרים", דיווח העיתון.

 

הוז, שנהג במכונית אשר הסיעה שבעה אנשים, היה בדרכו לתל אביב מדגניה - שם בילה את השבת עם משפחתו. באותם ימים אמור היה לצאת לאנגליה בשליחות קרן היסוד, ובדגניה נפרד מחבריו. גם באשדות יעקב עצר להגיד שלום לידידים.

 

הבשורה התפשטה מהר בעיר "ודיכאה את הלבבות". הוז היה חביב על הכל, והתושבים התקהלו במהירות בחצר בית הוועד הפועל של הסתדרות העובדים כדי לשמוע פרטים על האסון ולהתאבל יחד. בבית עיריית תל אביב, שהוז היה חבר מועצתה, הונפו דגלים שחורים וראש העירייה רוקח הודיע לעובדים על הפסקת העבודה.

 

"האסון אירע בקילומטר 102 בכביש חיפה-תל אביב בשעה 11.45 לפני הצהרים", דיווח "הארץ", "המכונית שנסעה במהירות רבה" - ככל הנראה 100 ק"מ לשעה - "פגעה פגיעה בקיר ביטון של הגשר בכביש ליד קדימה ומעברות. כפי שמשערים אירעה התאונה מקלקול בגלגל הקדמי, והוא שהכריח את מר הוז להטות את המכונית ימינה".

 

סופר העיתון הגיע לזירת התאונה זמן קצר אחרי שפגעה המכונית בקיר הבטון ו"מחזה מקפיא דם נתגלה לפניו". הפרטים לא נחסכו מהקוראים: בתוך המכונית "ישב מר דב הוז ליד ההגה. ראשו נוטה אחורנית אל מסעד הכסא גולגלתו רסוקה ופניו רטושים עד בלי הכירם. הגולגולת הובקעה לשתים ורסיסי המוח ניתזו לכל עבר". אורה בורודובסקי, בת אחותו של הוז בת ה-9, ישבה לצדו במושב הקדמי; זו היתה "כולה שברים". בן יעקב בן ה-49 "נחבט קשה ורגלו האחת נתרסקה". במושב האחורי היו אשתו רבקה הוז בת ה-44, בתם תרצה בת ה-17, אשת גיסו צביה שרתוק בת ה-36 ואחותו חוה בורודובסקי. הנשים "היו שכובות זו ליד זו מחוסרות הכרה, מחוצות ומרוצצות".

 

מאמר המערכת של "הארץ" שהוקדש לאסון, ציין כי "אף בימים רבי זוועה אלה היתה בתאונת דמים זו מכה מדהימה. היא קיפחה קבוצה שלימה של אנשים צעירים, בני משפחה חלוצית

העתקת קישור