שבת, 30/6/1956
יוסף תקוע בא לפי הזמנתי ודיווח לי על אירועי הימים האחרונים, בכלל זה "ההתפוצצות" שאירעה בוועדת שה"ן הירדנית לרגל הצבעת היו"ר עם הירדנים לגינוי ישראל עקב התקרית שבה נהרגו שני אנשי משמר הגבול. רק מפי יוסף התברר לי כי הטכסיס שנקטנו, לקחת חזרה את הצעתנו-אנו באותה ישיבה, ואשר הביאה את העניין לידי משבר שחייב התערבות ברנס, היה פרי המצאתו שלו. יוסף סיפר גם על שיחתם של ב"ג וגולדה עם ברנס, בה הציג ב"ג מחדש את עניין סעיף 8 המפורסם בהסכם שה"ן עם ירדן [עניינו הקמת ועדה הדדית מיוחדת להרחבת ההסכם ושיפורו, לרבות ענייני חופש תנועה בדרכים חיוניות, חידוש העבודה בהר הצופים וגישה חופשית אליו, גישה חופשית למקומות הקדושים, חידוש עבודת תחנת השאיבה בלטרון, הספקת חשמל לעיר העתיקה וחידוש התנועה בקו מסילת הברזל לי-ם], וברנס קיבל על עצמו להעביר את תביעתנו לירדן. ברור מראש מה תהיה התוצאה - מחזור סרק של לך ושוב והשארת העניין במצבו הקודם ללא כל שינוי.
ב-11 החלה בביתנו מסיבת ילדי משרד החוץ. היה זה רעיון שלי - לכנס ב"ארמון" זה העומד להתפרק ילדים שאנו מכירים היטב אותם או את הוריהם למען ייהנו מכל חמודות הבית. נתכנסו כשלושים ילד, ממיכל תקוע בת השנתיים עד דוד אשל בן הט"ו, הם ואימהותיהם ואחדים מאבותיהם. מייד נתמלא הבית המולת טף - קריאות וצחוק ושעטת רגלים במרוצתן. הנערים גילו מחבואים - טיפסו בסולמות על הגגות והמרפסות העיליות ובדקו כל פינה. אירגנתי סיור קיבוצי על פני האולם ושאר חדרי הקומה התחתונה. הראיתי את כל שכיות החמדה שליקטנו במשך שנים, הסברתי כל כלי וכל קישוט מאיזו ארץ הוא בא ומה משפטו וקהל שומעי הקשיב רב קשב וגילה עניין רב. אחרי-כן ניגנה רותי אשל, בת עשר, שתי יצירות פסנתר והצדיקה בתרבות הביצוע את שמה ההולך לפניה. לבסוף הוגש כיבוד ליד שולחנות שהיו ערוכים בגינה ובסיום התוכנית נערכה הגרלה שבה כל אחד וכל אחת זכו במשהו. השמחה הייתה רבה וההורים הודו בלי סוף. הייתה זו משפחה טיפוסית של ילדי שירות החוץ - ילידי מונטווידאו ופראג וניו-יורק ופריס ממוזגים לבלי הכיר עם הצברים ממש.
שאול בא הבוקר. בארוחת הצהריים ניסה לדבר על לבי כי אקבל על עצמי עריכת "דבר". כל אדם ראוי שיהא לו בסיס בחייו, אליו יחזור מזמן לזמן עם סיום שליחויותיו הארעיות. "דבר" הוא מכשיר עצום המתבזבז כיום. בידי להרימו לשיא חדש של יעילות. דחיתי את ההצעה לחלוטין. אי-אפשי להכניס עכשיו צווארי בעולו של תפקיד אשר שוב יבלע כל יישותי. אם קרה מה שקרה - מגיעה לי הפוגה. עריכת "דבר" פירושה עבדות חדשה - חוסר זמן כלשהו לקריאה ולהגות, גם חבלה בכושר פעולתי החינוכית בתנועה. אם אהיה פנוי, אפשר אצליח להוציא ספר או שניים, אולי אכתוב משהו, ועל כל פנים אוכל לפעול חופשית במפלגה ובנוער.
אחר הצהריים לתה, ידידים מידידים שונים.
בערב זאב שרף, וולטר ולבסוף דוליק וריבה. מזאב קלטתי הדים עמומים על ההתייעצויות המתנהלות סביב המצב הכלכלי הנואש, המסקנות המרחיקות המתחייבות עכשיו לכל הדעות והתהייה עם יעמוד באנשים האחראים עוז הרוח לעמוד עליהן ולבצען. אשכול על סף ייאוש וחושב ברצינות על הסתלקות. עם דוליק למדתי באופן יסודי את הסוגיה הכלכלית העומדת על סדר היום כהכנה להרצאותי לקראת ועידת המפלגה. דוליק מזועזע מהתפטרותי ותולה קולרים במקורבי ב"ג, ספק אם בצדק.
קרוב לחצות יעקב הרצוג. לאחר דיווחים על דא ועל הא - בכלל זה "הערוץ" - הודיעני כי בפיו הצעה מעניינת שנתבקש להביאה לפני. "מעריב" מציע לי לכתוב מאמר אחד לשבוע, לפירסום בגיליון ערב שבת. אהיה חופשי לכתוב ככל העולה על רוחי על כל נושא שיעלה בדעתי. יפרסמו ללא שינוי אות או תג. התשלום - וכאן האפתעה 1,000 -ל"י לחודש! אכן חבריא בעלי מעוף והעזה. אמרתי כי אני שואב סיפוק מהערכת "מעריב" כי אני "שווה" סכום חודשי כה גדול בעד מאמץ כה קטן, ביחס. אבל לא חדלתי להיות שר חוץ של ישראל כדי ליהפך לסופרו הקבוע של "מעריב" על חבורת אנשי אצ"ל ולח"י אשר בו. אם "מעריב" מציע לי תשלום אגדי כזה משמע שכך הוא מעריך את שמי בציבור כיום. את השם הזה לא אמכור בכסף.
לשמע הסיכום התעוררו יצרים בלב צפורה אשר היא מיהרה להבליג עליהם.
