שבת, 9/4/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  שבת, 9/4/1955

 

 

שבת,  9/4/1955

 

לפני הצהריים ראיון עיתונאי ממושך עם [וירג'יל] פינקלי מלוס-אנג'לס - עורך עיתון ופרשן-רדיו, שרשת שידוריו פרושה על פני כל ארה"ב, ידיד נלהב לישראל. שאלותיו ותשובותי הוקלטו עלי סרט. דיברתי למעלה משעה והתעייפתי מאוד ממתח המאמץ. לפני כן שמעתי מפינקלי רשמים מעניינים על נאצר. פינקלי בא לקהיר כאחד מחבורת 36 עיתונאים שהוטסו ע"י twa לחנוכת קו חדש של מטוסים ארוכי-טווח: ניתור אחד מלוס-אנג'לס לניו-יורק, אחד מניו-יורק לדבלין, אחד מדבלין לקהיר. כל ה-36 נתקבלו על ידי ר"מ מצרים. התפלאו לחוסן גופו ולקלסתר פניו הצעיר. היה שקט ומאוזן, דיבר חופשית ועשה רושם של אדם כן וישר לב. זו הייתה ההזדמנות בה השמיע דברים שנתפרסמו כבר אצלנו והפליאונו במתינותם ובהבחנה השקולה שבהם. פינקלי אינו זוכר כי נאצר דיבר על פחד מצרים מפני ישראל. הוא זוכר את דבריו על הסיכויים שהיו לו להידבר עם ישראל, עד שבאה תקרית עזה וסתמה את הגולל. כן אמר נאצר כי כנראה מתרוצצות במדיניות הישראלית שתי מגמות - אחת מתונה, החותרת להבנה הדדית עם מצרים, ואחת קיצונית הסומכת רק על כוח ורואה את הדרך הנכונה בפעולה ישירה. כאן הוסיף כי כנראה לא מקרה הוא כי תקרית עזה באה ימים אחדים לאחר מינוי ב"ג כשר הביטחון. אף על פי כן היה בדבריו רמז כי עדיין יש להמתין ולראות איך ייפול דבר - הוא השאיר כאילו פתח לאפשרות של חידוש המאמצים להפגת המתיחות.

פינקלי סיפר על המאמצים הכבירים הנעשים עכשיו ברחבי ארה"ב על ידי מכונת התעמולה הערבית. לדבריו, במשך ששת החדשים האחרונים נעשתה פעולה יותר גדולה על ידי התעמלנים הערבים מאשר בשש השנים הקודמות.

אחה"צ ביקור קצר אצל הנשיא. בתחילת מאי יצא לחופשת שבועיים על פני הים - ייסע למרסי וחזרה. אף על פי שיישאר כל הזמן על קרקע ישראלי, שכן לא ירד מהאונייה, הרי לאחר שנמלך בדעת היומ"ש לממשלה הוא סבור כי לזמן היעדרו יש להעביר את הסמכויות ליו"ר הכנסת כחוק. עניין שני - הצעת ג'ורג' וייז, יושב ראש חבר הנאמנים של המיכללה, אשר קשרים לו במכסיקו, בכלל זה קשרי ממון עם הנשיא, כי נשיא ישראל יערוך בסתיו הבא ביקור רשמי במכסיקו. השאלות: התושג הזמנת נשיא מכסיקו? איזה רושם תעשה נסיעת נשיא ישראל דווקא ואך ורק למכסיקו?

אח"כ בבית אורחים לתה מקנדה: מרק לוי ורעייתו מטורונטו. מרק לוי, גיבן, תורם דגול, עומד עם אחיו בראש עסק גדול של ציוד צבאי, קשור קשר אמיץ עם משלחת הרכש שלנו, מוכר גם לפאקיסטן ועומד לבקר שם, מוכר גם לסוריה. נלהב מהארץ ומספר כי פגש בה רק אנשים מאושרים ושמחים בחלקם.

התייעצות עם המנכ"ל, ארתור וגדעון על הפלוגתה שביני לבין ב"ג בעניין הסמכויות וכן על גופם של עניינים העומדים על הפרק בינינו לבין ברנס. המנכ"ל תבע מאמץ של שיכנוע מצדי כלפי שה"ב למען ייווכח כי אין להפריד בין ענייני ש"ן לבין מדיניות חוץ. גדעון, קצת לתימהוני, חייב ויתור - שלא לקומם את שה"ב והצבא נגד משה"ח, ולא להוציאם לתרבות רעה על ידי ליבוי יצר התנגדותם למגמה של שיתוף פעולה עם מטה או"ם. אדרבה, אם הם יהיו האחראים וייתקלו בבעיות קשות סופם להציע בעצמם פשרות ולהיזקק לעצת משה"ח. עדיין לא הגעתי לידי הכרעה עם עצמי.

בינתיים טילפן ב"ג מת"א וביקש לדחות התייעצותנו ממחר ליום ב' וכך נקבע.

כל היום נמשך המאבק ביני לבין צפורה אם אלך או לא אלך לראות את "הקמצן" (מדוע לא "הכילאי"?) של מולייר ב"קאמרי" עד שהוכרעה הכף כי אלך. אולם "אדיסון" נתמלא בקושי - עדות למידת זיקתה של ירושלים למולייר. משחקו של [אברהם] בן-יוסף בתפקיד הרפגון היה נקי ונאה. השאר היו בינוניים, אחדים קצת למעלה ואחדים למטה מזה. בקהל התלחשו כי [מאיר] מרגלית שיחק את הכילי ברב יתר ברק.

חזרנו ב-11.30 והתברר כי אפסו כוחותי ולא אוכל להתיישב לעריכת השדר האומלל לדאלס הנסחב אצלי זה שבועות: שכבתי לישון על מנת לקום ב-5. הסחבת באה לא מעצלות ולא מחוסר פנאי אלא איך יכולתי להשמיע דברים ברורים על מדיניותנו באוזני מזכיר המדינה של ארה"ב כשאני נפתל ניפתולי אלוהים עם שר הביטחון בשאלות קובעות גורל - אם לצאת למסע כיבוש של רצועת עזה או לחדול ואם להכריז כי הסכם ש"ן בטל ומבוטל או להתאפק.

 

העתקת קישור