ראיון עם המזכיר הראשי מר ג'. ס. מקפרסון *                       ירושלים, 23.5.1940

 

סיפרתי למזכיר הראשי שבשובי ממצרים בבוקר יום רביעי נודע לי, לצערי ולהפתעתי, כי שישה אנשים הוגלו ממחנה העולים הבלתי לגליים בעתלית. הם הועלו לסיפון אוניה ונשלחו חזרה להונגריה. ברצוני, אמרתי, להביע את דאגתנו העמוקה לנוכח מעשה הגליה זה ולנוכח האפשרות של המשכת מעשים כאלה, אלא אם כן היו חשדות נגד אנשים אלה [בדבר קשרים עם האויב] [---] לפי הידיעות שבידי שרוי כבר עתה מחנה עתלית בהתרגשות גדולה. יתירה מזאת ואף חמור יותר, עלולה להתפשט התמרמרות והתרגשות בקרב יהודי ארץ ישראל בכלל והדבר עשוי אף להוליך להתפרצויות. תמיד רווחה בקרב הציבור היהודי התנגדות חריפה להגליית יהודים מארץ ישראל אף בימים כתיקנם; בימינו, כאשר החזרת יהודי לאירופה פירושה זריקתו למלתעות הנאציזם, ההתמרמרות תהיה גדולה אף יותר. שישה אנשים אלה נשלחו חזרה להונגריה; אפשר לטעון כי הונגריה אינה חלק מן הרייך, אך עם זאת ידוע לנו כי המשטרה [כאן] עורכת רישום מלא של כל נתיני הונגריה המתגוררים בארץ ישראל כהכנה לאפשרות שהונגריה תיהפך לשטח אויב בשעה שתסופח על ידי הנאצים או שאלה יפלשו אליה. מי יודע מה עלול להתרחש בהונגריה בשעה שהשישה יגיעו לשם. אני חושב כי אין זה יאה לה לממשלה שתואשם בשילוח פליטים יהודים חזרה לידי הנאצים. כאן בארץ ישראל ייתכן שנצטרך לעמוד בפני מצב חירום קשה שבו יהיה עלינו ועל הממשלה להטות שכם יחד. אין כל טעם להעכיר את רגשותיהם של היהודים ערב מצב חירום כזה. אך המצב אינו נוגע לארץ ישראל בלבד. תופעות של הגליות היום עלולות להקים התעוררות גדולה באמריקה ואני חוזה כותרות כמו "יהודים מוחזרים מארץ ישראל לגיהינום הנאצי", המעטרות את העמודים הראשיים של העיתונים האמריקניים. גם מקרה השישה יזכה בוודאי לפרסום רב בעיתונות האמריקנית והצנזורה של ממשלת ארץ ישראל לא תוכל למנוע זאת. בטוחני, כי לכשיגיעו השישה לרומניה יעטו עליהם נציגי סוכנויות ידיעות שונות והחדשות יטולגרפו מייד לארצות-הברית. אם נביא הכל בחשבון דומני כי לא כדאי לממשלת הוד מלכותו לבצע הגליות אלו בשעה זו. אחרי ככלות הכל מה מעלה ומה מורידה הימצאותם של עוד יהודים אחדים בארץ ישראל במעמד של עולים שלא אושרו.

המזכיר הראשי השיב שלא היה כל חשד מיוחד כנגד ששת האנשים שבהם מדובר. כמו כן לא נתקבלה לאחרונה החלטה מיוחדת להתחיל בהגליית אנשים מעתלית. מדובר בעניין של שגרה גרידא. כאשר הגיע המשלוח האחרון של עולים בלתי לגליים נלקחו הפספורטים מאלה שהיו להם, והחלו לנקוט מייד בהליכים של הגליה. ההתקשרות עם הממשלות המתאימות לצורך הסדר החזרת האנשים מצריך זמן מסוים. הסיבה לשילוחם של השישה לפני ימים אחדים היא פשוטה בתכלית: בתאריך מסוים הושלמו תהליכי הסדר החזרתם. המזכיר הוסיף כי לאור הדברים ששמע ממני ישקול את הבעיה. כצעד ראשון יעביר הוראות מיוחדות שכל מקרי ההגליה התלויים ועומדים יעוכבו עד שהוא, המזכיר הראשי, ידון בדבר עם הנציב העליון.

המזכיר הראשי הוסיף ואמר כי הסיבה לכך שבכלל ממשיכים בהגליית אנשים מקורה בהרגשה שיש לעשות משהו כדי להרשים ממשלות מסוימות באירופה ברצינות כוונתה של ממשלת ארץ ישראל למנוע עלייה בלתי לגלית. בעבר נעשו מאמצים גדולים לזכות בשיתוף הפעולה של ממשלות אלה בעניין זה, אך העובדה שממשלת ארץ ישראל התירה למשלוחים של עולים בלתי לגליים שנתפסו להישאר בארץ, פעלה בכיוון הנגדי ולא התייחסו ברצינות לכל האזהרות.

המזכיר הראשי שאל אם הנימוקים שהעליתי נגד ההגליות תופסים לגבי כל ארצות אירופה. האם מדובר למשל גם בארץ כמו יוון?

השבתי שאנו מתנגדים להגליית כל יהודי אלא אם כן הוא אישיות בלתי רצויה מבחינה פוליטית. היום הוחמרה התנגדותנו במיוחד לגבי כל ארצות אירופה על רקע ההתקדמות הנמשכת של הפלישה הנאצית.

דרשתי החזרתם של ששת המוגלים, אך המזכיר הראשי חייך לשמע הצעתי.

בסיום חזר על הבטחתו שכל מקרי ההגליה יעוכבו לפי שעה עד לבירור כל הבעיה עם הנציב העליון.

 

*  כמה מהדוחות והמכתבים נכתבו במקורם באנגלית, כיוון שנועדו לחברי הנהלת הסוכנות בלונדון. קטעים אלה תרגם לעברית אלי שאלתיאל.