ראיון עם הנציב - ירושלים, 22.9.1938
שם הספר  יומן מדיני 1938
שם הפרק  ראיון עם הנציב - ירושלים, 22.9.1938

 

 

ראיון עם הנציב                                                                 ירושלים, 22.9.1938

 

ביקשתי ראיון כדי לדון בשאלת העלייה, במיוחד בקשר ל"שדיול העובדים".

פתחתי ואמרתי, שאנו עומדים ערב החלטה שתקבע את גורל העלייה היהודית למשך מחצית השנה הקרובה. לא אבזבז את זמנו של הנציב בהסברת חשיבותה העליונה של שאלת העלייה. מניח אני שהוא יודע זאת ואסב רק את תשומת-ליבו לכמה שיקולים מעשיים.

דיברתי על שני המכתבים הרשמיים שנשלחו לממשלה: הבקשה החצי-שנתית הרגילה מראש מחלקת-העלייה לקבל "שדיול עובדים" ומכתב אל המזכיר הראשי בעניין מדיניות עלייה כללית החל מהאחד באוקטובר. במכתב הראשון ביקשנו "שדיול" של 4600 סרטיפיקטים. אין זה מספר מנופח בהשוואה למה שקיבלנו לא כל-כך מזמן. ובכל-זאת, מבינים אנו שזה עלול להיראות כפרדוכס, שבזמן שפל קשה כזה אנו מבקשים מיכסה ואפילו היא קטנה. הסיבה היא שיחד עם השפל שפגע קשות בענף הבניין והחרושת היה גידול מתמיד בחקלאות. אנו עדים לתהליך גידול אורגני. לחקלאות היהודית בארץ-ישראל יש שני ענפים עיקריים: הדרים וחקלאות מעורבת. בשניהם יש דרישה לתוספת עובדים ודרישה זו ניתן לספק רק במעט על-ידי העברת מובטלים מן הערים. את המובטלים העירוניים שלנו ברובם אי-אפשר להזיז. מרבית המובטלים מטופלים במשפחות, קשורים לבתיהם, צמודים לחרושת ולמלאכה ולתחייתן הם מחכים. יותר נוח להם להתקיים על יום-עבודה אחד בשבוע ולהשלים את הכנסתם מקרן עזרה כלשהי מאשר לעזוב את העיר בכלל ולהרחיק לכת בחיפוש אחר עבודה חדשה. אפילו רצו היו מתקשים להיקלט בחקלאות. לכן יש לספק את הביקוש על-ידיעלייה.

תיארתי בקצרה את המצב בענף התפוזים. בעונה הבאה יהיה עלינו לייצא שני מיליונים תיבות יותר מאשר בזו שעברה. פירושו של דבר, שמספר העובדים בפרדסים בתקופת הקטיף יהיה 20,000 בעוד שעתה עובדים בפרדסים רק 11,000 עובדים יהודים, במכתב ה"שדיול" שלנו הנחנו שיועסקו 1500 פועלים ערבים בפרדסים יהודיים. זה היה המספר שנקבע כמה שבועות לפני שכתבנו את המכתב. יש עתה עזיבה קבועה של עובדים ערבים היוצאים מהפרדסים היהודיים, בעיקר בגלל לחץ ההפחדה של הכנופיות, אולם גם בגלל אי-הרצון הטבעי של חקלאים יהודים לראות ערבים בתחום רכושם לעת כזאת.

כאן הפסיקני הנציב ושאל אם אין זו עובדה שכמה יהודים פשוט אינם רוצים להעסיק עובדים ערבים.

הסברתי, שהתכוונתי לאותם יהודים שבאופן נורמלי כן העסיקו ערבים והמשכתי בצייני את המספרים האחרונים המראים שמספר הערבים העובדים במושבות יהודיות המגדלות פרדסים ירד עד למטה מ-500.

חזרתי לבעיית הקטיף והסברתי, שלא רק בגלל עבודה זו אנו מבקשים עלייה חדשה, שהרי הקטיף הוא עבודה עונתית הנמשכת רק 4 חודשים בשנה.

הנציב שאל מתי מתחיל הקטיף ואני עניתי שבדרך-כלל הוא מתחיל בנובמבר. התאריך המדויק להתחלת הקטיף ליצוא נקבע על-ידי מחלקת-החקלאות.

בהמשך דברי אמרתי, כי מלבד העבודה הנוספת הנדרשת לקטיף, עומדים אנו בשנה הבאה בפני גידול ניכר בביקוש ידיים עובדות לעיבודים רגילים בפרדסים. רוב פרדסינו הם בני פחות מעשר שנים. רק משהם מגיעים לגיל 10 מתייצב בהם הביקוש לידים עובדות. עד אז גדל הביקוש לידים עובדות משנה לשנה.

דיברתי על האפשרות שהקוטפים היהודים ישמשו מטרה חדשה להתקפות הכנופיות הערביות. פירושו של דבר יהיה הגדלה נוספת במספר האנשים הדרושים לביצוע העבודה. נוסף לאנשים העוסקים בקטיף יהיה צורך באחרים להגנתם ובנוספים להגנת התובלה.

המשכתי בתיאור תנאי החקלאות המעורבת. ההשקאה התקדמה בצורה ניכרת מאוד והעיבוד נעשה יותר ויותר אינטנסיבי. על אף שכמה יישובים נפגעו מהמצב הכלכלי והיה עליהם להוריד את רמת-חייהם, הרי היקף העבודה שעליהם לבצע על אדמתם הולך וגדל וכן גם כמויות התוצרת שעליהם להביא לשוק. כתוצאה מכך הם זקוקים לתוספת אנשים. את האנשים ליישובים החקלאיים מגייסים בחלקם מתוך העובדים במושבות המגדלות תפוזים ובחלקם מקרב העולים החדשים.

יש צורך בעלייה חדשה בשתי קבוצות אלה כדי לספק את צורכי החקלאות האינטנסיבית.

התייחסתי במיוחד לבקשתנו ל-1200 סרטיפיקטים בשביל צעירים מגרמניה ואוסטריה שאנו רוצים להביאם ולתת להם הכשרה חקלאית ביישובינו. הם יישלחו בקבוצות של 20, 30 או 40 למקומות שונים, תינתן להם הדרכה חקלאית מתאימה בענפי-משק שונים, בפיקוח מומחים, ועבודתם תסייע ליישובים בהם ישוכנו. המועצה האנגלית למען יהודי גרמניה, בראשותו של לורד סמואל, אוספת קרנות ליציאתם של יהודי גרמניה ומוכנה לממן את קליטתם של צעירים אלה. תמיכה זו תתקבל רק אם נשיג את רישיונות-העלייה הדרושים.

הנציב שאל אם העולים הצעירים אליהם התכוונתי הם אלה שהובאו בהסדר מיוחד ושדואגת להם הגברת... הגברת... הגברת...

הזכרתי את השם גברת סאלד ואמרתי ש"עליית הנוער" שייכת לקטגוריה אחרת, שכן היא מחוץ ל"שדיול העובדים", ואילו האנשים שאני חושב עליהם ייכללו ב"שדיול". הסברתי שנבחר 1200 צעירים וצעירות מגרמניה ואוסטריה, בריאים בגופם ומתאימים לעבודה חקלאית וחיי חלוציות.

הנציב אמר, שאלה יהיו אולי האנשים הטובים ביותר שיש לנו.

הם יהיו ללא ספק חומר אנושי טוב, אמרתי.

לאחר-מכן דיברתי על גורמים אחרים שיש להם השפעה על בעיית העלייה, מלבד צורכי כוח-אדם. דרישות ההגנה מטילות לחץ חריף על מקורות כוח-האדם שלנו. אנו מחזיקים אלפי אנשים על המשמר, באופן קבוע. לאחרונה נתבקשנו על-ידי המשטרה והצבא לספק אנשים למטרות ביטחון כללי. כבר נתנו 400 למשטרה ו-200 לצבא ואנו מביניים שרבים נוספים יידרשו. מובן שאנו דואגים לספק את המיטב, ככל האפשר. איננו יכולים לנסות להשיג את המגויסים האלה על-ידי פנייה לשוקי-העבודה של תל-אביב וחיפה, או מתוך רשימת המובטלים. באופן כללי האנשים הטובים ביותר שיש לנו - גם מבחינה גופנית וגם מבחינה מוסרית - הם אלה העובדים בחקלאות, אולם אם יגויסו האנשים מן היישובים, יפחת מאוד מאגר אנושי זה ושאלת מילויו על-ידי עלייה חדשה תיעשה עוד יותר דחופה.

לסיכום דיברתי על מצבם הנוכחי של יהודי הגולה. חזרתי ואמרתי, שלא אשחית מילים על הצגת הבעיה לפרטיה. הנציב קורא עיתון ויודע מה המצב. כל סרטיפיקט נוסף פירושו עוד נפש שהוצלה מחורבן. אפילו במקרה זה איננו מבססים את צורכי עליית העובדים על מצוקת היהודים בחוץ-לארץ, אלא על צרכים ודאיים של שוק-העבודה היהודי בארץ-ישראל. רוצים אנו לומר, על-כל-פנים, כי שעה שתעמוד בפני הממשלה השאלה אם לתת לנו "שדיול" בהתאם למלוא יכולת-הקליטה, או "שדיול" הרבה יותר קטן, מצבם של היהודים בחוץ-לארץ חייב לשמש גורם בעל משקל בשיקולי הממשלה ולהניעה לתת לנו את ה"שדיול" הגדול ביותר האפשרי במסגרת הצרכים הכלכליים.

הנציב אמר, כי ללא ספק מניתי את כל הנימוקים הללו במכתב, הבעיה תעלה לפני המועצה המבצעת והיא מוכרת היטב לחברי המועצה. גם מילס ישתתף בפגישה והוא בדרך-כלל אוהד העלייה היהודית. הוא הבין שמטרת הראיון הייתה להבטיח שלא יתעלמו משום צד חשוב של הבעיה וכן להסב את תשומת-ליבו לנקודות מיוחדות. אין הוא מבקר - חושב הוא שחוקי בהחלט להסב את תשומת-ליבו לצדדים אלה - הוא רק מנסה להבהיר את המצב. ודאי יקפידו להתחשב בנקודות שציינתי כשתיפול הכרעה.

הערתי, שעוד לא הייתה לסוכנות הזדמנות לדון עם הנציב בבעיה חשובה זו של עלייה.

הנציב חזר שאין הוא מסתייג משום נקודה שהעליתי. הוא מכיר בחשיבות הדברים שסיפרתי לו על צורכי הפרדסים והחקלאות בכלל. באשר לדברי על הגנה, יכול הוא לומר כי קודם אנו תובעים לצייד יותר יהודים לשם הגנה עצמית ולהשתמש ביהודים בתוך כוחות הממשלה, ואז, כשנענית הממשלה לבקשות, זורקים עובדה זו בפניה ודורשים תוספת עלייה מסיבה זו.

עניתי, שלא ביססנו את בקשתנו על צורכי-ההגנה, אולם רוצה אני לקבוע שצרכים אלה הוסיפו משקל לתביעתנו שהוגשה על בסיס כלכלי.

הנציב אמר, שמשקל נוסף פירושו לבסוף מספר נוסף. כל טיעוני הושמו על כף-המאזנים והוסיפו משקל ועוד משקל, ואילו הובאו כולם בחשבון פירושם לבסוף היה מספר עולים גדול יותר. הוא חזר ואמר שעצומותי יישקלו בקפדנות, אבל הצהיר שבנסיבות הקיימות אין לצפות לסטייה מהפכנית בכל הנוגע לעלייה. עדיין אנו בתקופת-ביניים, מחכים לדוח "ועדת-החלוקה" ולהחלטת הממשלה; ועל כך יודעים הם בדיוק מה שאנו יודעים. הוא מצפה - אולם זה ניחוש טהור - שהדין-וחשבון יהיה בידי הממשלה לערך בחודש אוקטובר. האם אין הפרלמנט נפתח מחדש בנובמבר ונסגר בדצמבר למשך פגרת חג-המולד? ובכן, הוא מתאר לעצמו כי במשך זמן זה תחליט ממשלת הוד מלכותו ותביא את הצעותיה לפני הפרלמנט. יהיה עליהם גם להופיע בז'נבה. האם אין עליהם להתייעץ גם עם ארצות-הברית?

אמרתי, שצריכים הם להתייעץ עם ארצות-הברית.

הנציב חשב שאפשר לעשות זאת בדרך טלגרפית אשר לא תגזול זמן רב. על-כל-פנים, אין הוא רואה איך אפשר להגיע להחלטה וגם לפעול על-פיה לפני ינואר. אם צודק הוא, פירושו של דבר שההחלטה תיפול באמצע תקופת ה"שדיול" אשר עליו יש להחליט עתה. בנסיבות אלה אי-אפשר לצפות לשום שינוי מרעיש ברגע זה.

אמרתי, שאנו יודעים היטב כי אנו נמצאים בעיצומה של תקופת-מעבר, אולם רוצה אני מאוד להדגיש שאי-אפשר להתייחס אלינו בדרך מכנית טהורה. אנו גוף חי, אורגניזם בעל תפקידים ביולוגיים וצרכים ביולוגיים. [---]

הנציב העיר, שדוח "ועדת-החלוקה" עלול להשפיע על אפשרויות הגידול האורגני.

עניתי, כי בלי להיכנס לנושא זה, אצביע על כך שהגידול האורגני עליו דיברתי היה במשקים ויישובים קיימים, אותם איש אינו יכול להוציא מידינו. נכון, שכללנו בבקשת ה"שדיול" אפשרות להרחבתו כדי לאפשר הקמת שלושה או ארבעה יישובים חדשים שאנו מקווים לייסד בתקופה זו, אולם רוב סעיפי ה"שדיול" היו קשורים למבנה הכלכלי הקיים.

כאן נגמרה השיחה. בזמן הפרידה דיברתי על השביתה הערבית הכללית שהייתה מיועדת להתחיל מחר ואשר ללא ספק תשפיע על הרכבת ועל שירותים אחרים.

הנציב שאל: האם הם לא שבתו עדיין?

עניתי, שלפי ידיעותי רק חלק מעובדי-הרכבת עזב את השירות עד עתה, אולם מחר אומרים ללכת כולם. אם רוצה הממשלה נהגי קטרים וסוגי עובדים אחרים, ייתכן שנוכל לספק אחדים, אבל היינו רוצים לדעת על זאת מראש.

כל מה שאמר הנציב היה: "תודה רבה".

 

העתקת קישור