ראיון עם הנציב סר הרולד מקמיכל ירושלים, 7.3.1938
נוכחנו: הכסטר, סינטור ואנוכי.
לאחר חילופי הברכות הודה לנו הנציב על בואנו ושאלני כמה זמן אני כבר נמצא בארץ-ישראל.
אמרתי, שאני נמצא כאן כבר 32 שנה. נראה שהוא התרשם והעיר שהגעתי לערך באותו זמן שהגיע הוא למצרים.
אמרתי שאני הגעתי ב-1906.
אם כך, אמר הנציב, הרי יש לו יתרון של שנה כי הוא הגיע ב-1905. הוא שאלני מה הייתי כשהגעתי.
אמרתי: "שהייתי בן לאבי ולאמי". הסברתי שקשריו של אבי לארץ ישראל החלו ב-1882 וכי הוא היה בירושלים שעה שגנרל גורדון[1] היה לוחם את מלחמותיו בסודאן. הוא חזר אז לרוסיה, אולם תמיד השתעשע בשאיפה לחזור ואומנם חזר עם כל משפחתו ב-1906. הוספתי שבעשור שלפני המלחמה הייתה עלייה יהודית ניכרת מרוסיה לארץ-ישראל. כמה אלפי משפחות התיישבו אז בארץ ומשפחתנו הייתה אחת מהן.
אותה שאלה הפנה הנציב גם לסינטור ולהכסטר והם סיפרו מה הייתה השנה בה עלו ארצה ובאילו תקופות נמצאו כאן.
הסברתי, שכעת אנו השלושה מהווים את כל כוחה של ההנהלה.
הנציב העיר, שנראה כי שלחנו את כל עמיתינו הביתה.
אמרתי שאין זה "בית" בשבילנו. נכון שמרבית עמיתינו נסעו ללונדון להשתתף בישיבות הוועד הפועל הציוני והוועדה האדמיניסטרטיבית של הסוכנות היהודית.
הנציב התעניין אם הוועד הפועל הציוני הוא הגוף שהתכנס בבזל (הוא בוודאי התכוון לציריך).
הסברתי את ההבדל בין קונגרס לבין ועד פועל ואת מועדי הפגישה של שני גופים אלה.
הנציב שאל אם ד"ר וייצמן משתתף בפגישה. ענינו בחיוב. הוא הזכיר שראה את ד"ר וייצמן ושוחח עם בן-גוריון.
[---]
אנו מאוד אסירי-תודה, אמרתי לנציב, על שנענה כה מהר למשאלה שביטאנו לבקר אצלו ביקור-נימוסין ולקשור עמו קשר אישי. הוספתי שברצוננו לברך אותו על נאומו ששודר ביום ו' האחרון.
הנציב אמר שהיה מופתע לגלות כי יהודים כערבים היו כפי הנראה מרוצים מנאומו. הנאום לא נתכוון למצוא חן בעיני מישהו. הוא רק אמר מה שהרגיש.
אמרתי, שארשה לעצמי להצביע על אותם דברים בנאום שגרמו סיפוק ליהודים. הם היו מרוצים, קודם-כל, מן הכוונה הנחרצת, שבוטאה בנאום, להשיב על כנם את החוק והסדר; שנית, מן הפנייה אל המצדדים בשלום כמי שראויים לתמיכת הממשלה; ושלישית, מן ההבטחה כי למרות קשיי המצב הנוכחי תהיה דאגה לצורכי הפיתוח.
בקשר לנקודה האחרונה העיר הנציב, כי הוא הבהיר שיהיה קשה לעזור לארץ מבחינה כלכלית כל עוד הוצאות המשטרה והביטחון הן כה גדולות.
אמרתי, שאנו מבינים היטב את קשיי המצב הנוכחי והמשכתי בהצביעי על המשמעות שמייחסים היהודים ובעיקר הסוכנות היהודית לביטוי "חוק וסדר". חוק בארץ-ישראל יש לו אצלנו שני פירושים: ראש וראשון, החוק הכללי, הציבורי - החוק של לא תרצח ולא תשדוד. שנית, חוקת-היסוד של ארץ זו - המנדט.
הנציב העליון נראה כנרתע ואמר שלתשובה בנקודה זו דרוש עורך-דין. אין הוא בטוח אם אומנם המנדט חוק הוא.
אמרתי, שמן המנדט שואבת ממשלת ארץ-ישראל את סמכותה. זהו הבסיס לכל המסגרת הקונסטיטוציונית של ארץ-ישראל. הוספתי, כי שמחנו לקרוא אמש בעיתון שמיניסטר-המושבות, הכריז בפרלמנט שהמנדט שריר וכוחו תופס במלואו.
שוב רמז הנציב שכל העניין אינו נהיר לו ביותר ואמר שלא כדאי להעמיס יותר מדי משמעויות על המשפט בו השתמש. הבעיה כלל לא עלתה בדעתו כשחיבר את נאומו. הוא השתמש בביטוי "חוק וסדר" במובנו השכיח, לאמור כי יש לציית לחוקי הארץ.
לא באנו הנה להתווכח, אמרתי, רציתי רק שהנציב ידע את הרגשתנו בעניין זה. בקרוב נצטרך לבוא בכמה בקשות דחופות, בעיקר בשטח הכלכלי, אלא שלא רצינו להעמיס עליו יותר מדי בעצם הימים הראשונים של כניסתו לתפקיד.
אין זו כלל שאלת העומס המוטל עליו, ענה הנציב, אלא פשוטי לפני שייטיב להכיר את הארץ ובעיותיה לא תצמח תועלת רבה אם נציג לפניו בעיות מעשיות. בינתיים הוא קולט רשמים ומטיל אותם לקדירה, אם ניתן לומר כך, בתקווה שישקעו בה, יתייצבו ולבסוף תבקע מידה של הבנה. דומה הדבר לזריקת חומרים כימיים לתוך יורה רותחת בלי דעת מה תהא תוצאת התרכובת. אחר-כך דיבר על כמה משלחות יהודיות שבאו לראותו בלונדון והפצירו בו לקבל על עצמו מעשים שהוא כלל לא יכול היה לחשוב עליהם. מה שהם רצו ממנו שיעשה היה למעשה ניקוי אורוות יסודי; לא פחות מאשר פיטורי כל האדמיניסטרציה הנוכחית. הוא בטוח שתגובתנו הייתה בדיוק כשלו, אילו בא מישהו אלינו ואמר: אינני מחבב את הסוכנות היהודית, פטרו את כולם וקחו אנשים חדשים במקומם. הוא עצמו פקיד ונאמנות כלפי פקידיו נראית לו כחובתו הראשונית ממש כשם שהוא מצפה מהם שיהיו נאמנים כלפיו. כמובן, במשך הזמן, הוא יגבש לעצמו, ללא ספק, דעה על היתרונות והחסרונות האישיים של פקידיו, אולם בגשתו לתפקיד עמדתו היא שיש לתת תמיכה מלאה לאדמיניסטרציה הקיימת.
עניתי, שאנו עצמנו הננו אדמיניסטרציה, המהווה מטרה לביקורת וללחץ, ולכן יש לנו מידת-מה של אהדה לפקידי הממשלה. אין זה מונע מאיתנו, כמובן, מללחוץ בנקודות מסוימות בדיונינו עם הממשלה.
הנציב הפסיקני כדי לומר שהוא מבין לגמרי כי חובה עלינו ללחוץ לפעמים בנקודות מסוימות. האין זו חובתו לעשות כמה דברים תוך התייעצות עמנו? משהו על כך נאמר במקום כלשהו, ההיה זה במנדט או במקום אחר?
אמרתי, שאומנם זה נמצא במנדט וציטטתי את הכתוב בסעיף 2.[2]
בשובי לנושא הוספתי, כי דרכנו היא שלא לשגות בהכללות מפליגות כלשהן, אלא לדון בכל עניין לגופו. דרך-כלל נמנענו מהתייחס לאנשים בעצומותינו לממשלה והעדפנו להתרכז בבעיות.
הנציב העיר, שאנו באמת מוכשרים מאוד אם השכלנו להפריד בין בעיות לבין אנשים.
העירותי על כך, כי הדיון בבעיות אומנם הוליך תכופות להוצאת משפט על אנשים.
הנציב הסביר, כי דבריו לא היו התקפה מוסווית על הסוכנות. הוא לא התכוון לרמוז שהסוכנות הייתה בלתי-הגיונית בעצומותיה. הוא דיבר על כך פשוט מפני שבקשות כאלה כבר הופנו אליו ומפני שהעניין ככר פורסם בעיתונות. הוא עוד טרם הוציא יומיים בלונדון וכבר הופיעה כתבה ב"סטאר" כי כוונת הנציב העליון להתחיל בטיהור יסודי של האדמיניסטרציה מייד עם הגיעו לארץ-ישראל. הוא הניח שכתבה זו הוכנסה לעיתון על-ידי אחד מידידינו, ללא ספק כהצהרה מקדימה.
אמרתי, כי בטוח אני ששום קורא אינטליגנטי בארץ זו לא נתן אמון בסיפור, שהוברק ארצה, לצערי, על-ידי איזו סוכנות והודפס בכמה עיתונים מקומיים.
מאחר שהאנשים בארץ אינם מכירים אותו, אמר הנציב, הרי זה יפה מצידם שלא האמינו בסיפור, שכן יכולים היו לחשוב שהוא מטורף דיו לכוונות כאלה.
ד"ר הכסטר העיר בצחוק שניתן לנציב ליהנות מן הספק.
הנציב צחק, ואמר שוב שיש להניח לו זמן-מה לפני שאפשר יהיה להציג לפניו עניינים, מכיוון שהוא תאב ללמוד תחילה את הרקע ולהכיר מקרוב את האנשים ואת הבעיות.
נהיה סבלניים, אמרתי, והנציב ענה כי הוא שמע על הסבלנות המופתית ועל ההבלגה שגילינו; ועוד אמר שאנשים בעלי ניסיון ומעמד כשלנו ודאי יבינו כי מוטב לעסוק בעניינים בצינורות המקובלים, התוצאות תהיינה יותר טובות אם במקום להביא אליו כל בקשה לפרטיה יידון הנושא קודם עם ראש המחלקה הנוגעת בדבר או עם המזכיר הראשי. מובן שהוא תמיד יהיה מוכן לשמוע אותנו בעניינים חשובים. הוא הוסיף כי בדרך-כלל הוא חש הקלה רבה באווירה שמצא סביבו. לפני שהגיע הוא חשב שהעניינים בארץ-ישראל התדרדרו לדרגה כזאת שימצא כי הכל חלוקים על הכל. היה ברור מדבריו שהוא מתכוון במיוחד לחוגים רשמיים. למעשה, הוא מצא אנשים המסורים לעבודתם בכל לב ושואפים לעזור ולמשוך יחדיו. היא היה מרוצה לשמוע מיועציו הרשמיים הערות אוהדות ביותר על הסוכנות.
לפני הפרידה הצעתי לנציב כי בתקופת היכרותו עם הארץ יבקר שתים או שלוש מנקודות-היישוב היהודיות הטיפוסיות, ואמרתי שנשמח מאוד להציע תוכנית לביקורים אלה ולעזור בארגונם.
הנציב אמר, שישמח להשתמש בעזרתנו והבטיח כי עד שימצא את דרכו יהיה מודרך על-ידי עצתנו.
הפוגה, אולם הבעיה היא שלא להקשות על המלחמה בטירור ללא צורך.
הערות
[1] גורדון, גנרל צ'ארלז ג'ורג' (Gordon, General Charles George) - מצביא בריטי. היה המושל הבריטי של סודאן ונהרג בעת ההתקפה של כוחות המהדי על חרטום.
[2] סעיף 4 של המנדט - סעיף 4 של המנדט עוסק בהתוויית תפקיד הממשלה המנדטורית בהקמת סוכנות יהודית ייצוגית בארץ-ישראל כדי לסייע בידי האדמיניסטרציה המקומית בקידום הגשמת רעיון הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל. הסעיף מציין, כי על הסוכנות לסייע בידי השלטונות בכל השאלות הכלכליות והחברתיות הנוגעות לאינטרסים של היישוב היהודי בארץ-ישראל. כמו-כן מחויבת הסוכנות על-פי סעיף זה להבטיח בהתייעצות עם הממשלה את שיתוף-הפעולה של כל היהודים המוכנים לסייע בהקמת הבית הלאומי היהודי.
