שבת,  24/8/1957

קמתי ב-10: קריאת ניירות וכתיבת מכתבים. עברתי על הערותיהם של חנה זמר ואלישיב בן-חורין לספרי על אסיה. רק שני אלה וצפורה קוראים את כל החומר.

אחר הצהריים ביקרתנו מרי סירקין שבאה [מארה"ב] לכתוב בארץ את הספר על אביה [נחמן].

ביקרתי את [משה] שפיצר להתייעצות על אופן הדפסת ספרי - התבנית, האות, השורות וכו'.

יעקב הרצוג בא לשיחה אישית-מדינית. הילך אימים לגבי המצב בסוריה, שהפכה לגרורה סובייטית. הבינותי מדבריו כי אנו מנסים להסית את ארה"ב לפעולה של ממש כלפי סוריה, אם לא ישיר אז על ידי הפעלת עיראק, תורכיה וירדן, ואנו מרחיקים לכת אפילו עד כדי שילוח מדינות אחרות בארה"ב להסיתה ומטפסים אגב כך על קירות חלקים - כגון הניסיון למצוא לנו אוזן קשבת אצל אירלנד! הזהרתי מהרפתקנות נואלת זו. שאל מה העצה? אמרתי כי העצה היחידה הנראית לי היא לבודד ולהרעיב את סוריה על ידי מניעת כל הנאות כלכליות ממנה למען תיהפך למעמסה יותר ויותר כבדה על בריה"מ, גם תביא את זו לידי תקוצת נפש וגם תביא את עצמה לידי ייאוש מעזרת מוסקבה. שאל: "ואם יחדרו הסורים לירדן או ללבנון?" אמרתי: "לעזור לאלו לעמוד - הן, אך להסיתן למלחמת מנע - לאו".

לדעת יעקב כל הרעיון על ביקור ב"ג בוושינגטון, אשר אוברי רואה אותו כאפשרי, הינו עורבא פרח. תינה מצוקת גולדה: במדיניות היא מבודדת הן מהמשרד הן מב"ג. עמדה על סף שני משברים - עם המרשילד ועם [שליח הנשיא אייזנהאור] ריצ'ארדס. אל הראשון באה בתביעות בלתי אפשריות עד שכמעט התחוללה התפוצצות ביניהם ואילו לגבי השני התנגדה לכל התקשרות לפי "תורת אייזנהאור".

יעקב שאל שגרירות וושינגטון מה יהא עליה. שמא בכל זאת אסכים ללכת לשם? אמרתי כי יוציא מראשו והיצעתי פיתרוני - התחלפות אוברי עם גולדה לאחר הבחירות.

נטיית נפשו של יעקב ברורה: הוא עצמו עומד לצאת לוושינגטון כציר השגרירות ותשוקתו אלי. אילו הייתי אני השגריר שם כי אז היה אושרו שלם.

בערב ביקרנו את [חיים] הזז עם אשתו הצעירה. קראתי באוזניהם מתוך ספרי על אסיה והזז התרשם מאוד. מתוך קריאה נוכחתי כי עדיין מחייב כתב היד עריכה נוספת. אין לדבר סוף!

הבלדר יוסף הביא לי מניו-יורק את ספרו של [מילוואן] ג'ילאס "המעמד החדש".