שבת,  4/5/1957

שליחות לאוסטרליה - דרווין-סידניי

גירעון השֵינה, שהיה כבד בטרם יצאנו לדרך, גדל לממדים מבהילים במהלך הנסיעה. הלילה ישנתי כמה שעות. המושבים במטוס-ענק זה ניתנים לשיטוח והופכים כמעט למיטות הודות לרווח הרב שבין מושב למושב במחלקה הראשונה, בה נוסעים מיוחסים כמונו, להבדיל מהמחלקה התיירית שמרובה בה הצפיפות.

בבוקר הגענו לדרווין ודָרַכנו לראשונה על אדמת היבשת האוסטרלית - היחידה בין יבשות-תבל אשר לא ביקרנו בה עד כה. דרווין היא המרכז המינהלי של "השטח הצפוני" הנתון למרותה הישירה של ממשלת הקומונוולת ואינו נהנה ממעמד המדינות המהוות את "האיגוד" [של אוסטרליה]. מצאנו כאן מיברק מאת [נשיא ההסתדרות הציונית] מכס פרייליך המקדם פנינו בברכה.

מדרווין לסידניי טסנו כשמונה שעות בגובה רב, חצֹה את יבשת אוסטרליה במלוכסן מצפון-מערבה לדרום-מזרחה. עברנו על פני שטחי מדבר וערבות שיחים. גם על פני גבעות מכוסות יערי אקליפטוס, העץ השכיח ביותר באוסטרליה הנקרא כאן "tree gum".

ב-5 אחה"צ נחתנו בסידניי. משום השבת היה מספרם של מקבלי פנינו מועט. היו כאן [הציר] מכס נורוק ו[המזכיר הראשון והקונסול] זאב דובר עם אשתו, נשיא ההסתדרות הציונית מכס פרייליך, ראש ועד הקהילות סידניי איינפילד, ראש המועצה הציונית במלבורן סמואל וין, מנהל "המגבית" טראברס, מזכיר ההסת' הציונית פרידמן ועוד אחדים. הפגישה הייתה לבבית ביותר ורק אפתעה אחת קילקלה את השורה: מצבו של מכס פרייליך. נעשה לו ניתוח קשה בגרונו והוא איבד לגמרי את קולו, ואף על פי כן הוא מתאמץ לדבר כאילו לא קרה לו דבר ובקושי אפשר להבין דבריו מתוך קטעי הקולות החנוקים והחרוקים המתמלטים משארית גרונו. מייד נדרשתי לעיתונאים ועניתי על שאלותיהם, גם צולמתי כמה וכמה פעמים - לבדי, ועם צפורה, ועם נורוק, ועם אחרים.

הוסענו למלון "אוסטרליה". עברתי עם מכס וזאב על התוכנית - היא איומה ונוראה, דחוסה מכל תוכנית מסע שנתנסיתי בה אי פעם, אך כנראה הכל קבוע במסמרות. נוכחתי שוב כי לא הותירו לנו שום פנאי לסיורים סתם, לראות מראות וליהנות מזיוו של עולם ומשכיות החמדה של חלק תבל זה. אמרתי לעצמי כי בעניין זה אערוך קרב ואציל מה שניתן.

היינו עייפים כהוגן והונחנו לנפשנו. פיתחנו את המזוודות והתארגנו מחדש לקראת הטיסה למלבורן מחר בבוקר. ירדנו לארוחת ערב במאוחר והמלצר הראשי עשה עמנו חסד בהגישו אוכל. כאן שולטים חוקים חמורים של איגוד מקצועי המתבטאים גם בקביעת מועדים לסעודות בבתי מלון שאין לעבור עליהם. הייתי מטומטם מהעייפות ומדוכדך עד היסוד מהמשימה שנראתה לי קשה מנשוא. שוב ניסיתי לרשום ראשי פרקים של נאום עם פיסקות שלמות מנוסחות כהלכה - אך לא עצרתי כוח להמשיך. כרעתי אין אונים וב-11 שכבתי. הקיצותי ב-3 ולאחר שהתהפכתי כמחצית השעה תוך מאמצים להירדם מחדש אשר עלו בתוהו, קמתי ורשמתי כמה פסוקים נמלצים שלא הניחו דעתי. ב-5 שכבתי שוב ושוב לא יכולתי להירדם ומרוב ייאוש ועצבנות העירותי את צפורה. קרוב לשש אחזתני תנומה ומייד חלמתי חלום שנתעוררתי בגללו ושוב שכבתי ער ושוב נרדמתי וישנתי עד 8. אין זאת כי טיסה לאורך אלפי מילין, שכרוכה בה העתקה רצופה של מחוגי השעון - במקרה זה קדימה, בהיותנו נעים מזרחה שמש, שיבשה סידרי חיי קבע, טישטשה כל תחום בין שעות יום ושעות לילה והרסה את משטר השינה הרגיל. התוצאה הייתה תוספת עייפות וגידול נוסף של "הגירעון". וזה היה הלילה בו הייתי צריך להחליף כוח לקראת המערבולת שעלי לצלול לתוכה.