שוחר שלום

היבטים ומבטים על משה שרת

עורכים: יעקב ורנה שרת

 

"שוחר שלום" הוא אסופת הערכות וזיכרונות של למעלה מ-70 עמיתים, אישי ציבור, היסטוריונים ועיתונאים על משה שרת.

 

הספר בן 600 העמודים נחלק ל-5 מדורים:

1. זיכרונות והערכות

2. הדחת משה שרת מן הממשלה

3. משה שרת בעיני היסטוריונים

4. "יומן אישי" של משה שרת

5. עיתונאים מראיינים את משה שרת

 

"שוחר שלום" קורא תיגר על דהיית דמותו של משה שרת ועל השכחתה, ושופך אור על אישיותו, פועלו, עקרונותיו והשקפותיו כמדינאי ראשון בישראל, שדגל בקו מדיני-ביטחוני מתון ונאבק על יישומו עד להדחתו ב-1956.

 

להכרת התנהלותו, השקפותיו ועקרונותיו של משה שרת כשר חוץ וכראש ממשלה שוחר שלום בראשית שנות ה-50 – שנותיה הראשונות והמעצבות של המדינה שאך זה קמה –נודעת חשיבות מיוחדת בימינו אלה, כאשר מדינת ישראל מתמודדת ביתר שאת עם בעיות יישוב הסכסוך הערבי-יהודי והשכנת שלום קבע עם העולם הערבי כולו.

 

אסופת "שוחר שלום", שהיא בעת-ובעונה-אחת גם אוצר בלום של מידע היסטורי על עשור ה-50 של מדינת ישראל, תמלא על מדף ספרי האישים וספרי ההיסטוריה של היישוב והמדינה חֶסֶר בולט ותשמש אמצעי-עזר רב ערך להכרת משה שרת האיש וללימוד תקופה סוערת בחייו ובחיי המדינה.

 

שמות הכותבים (לפי סדר אלף-בית):

 

אבא אבן, אורי אבנרי, יעקב אורי, עמוס אילון, ולטר איתן, יגאל אלון, נתן אלתרמן, מאיר ארגוב, שמשון ארד,  זלמן ארן, לוי אשכול, יהושע ביצור, יצחק בן-אהרון, דוד בן-גוריון, איתן בנצור, יוסף בנקובר, מרדכי בר-און, אבי בראלי, מיכאל בריצ'ר, רפאל בשן, נחום גולדמן, מוטי גולני, משה גור-ארי, ישראל גורי, יעקב גיל, שלמה גרודזנסקי, יואל דה-מלאך, ידין דודאי, בן-ציון דינור, הרברט הוארת, דוד הורוביץ, דוד הכהן, חיים הנגבי, אלוף הר-אבן, יחיעם ויץ, דויד זכאי, זרובבל חביב, ברוך טל, גאולה כהן, גבי כהן, דורון כהן, בנציון כץ, קנט לאו, דוד לאזר, קדיש לוז, אליעזר ליבנה, ישראל לנדרס, גולדה מאיר, בני מוריס, אהוביה מלכין, בנימין נויברגר, אלי ניסן, עקיבא ארנסט סימון, יזהר סמילנסקי, פנחס פלאי, יוסף צדוק, יעקב צור, ישראל קולת, אורי קיסרי, זאב רבינוביץ, הרצל רוזנבלום, שמואל רולבנט, משה ריבלין, יוסף רמבה, גדעון רפאל, גרשום שוקן, זלמן שזר, אבי שליים, יוסי שריד, יעקב שרת, מיכאל ששר, אליהו ששון.

 

קיראו מאמר של גבריאל שטרסמן - בן גוריון ושרת בקווים מקבילים

 

להזמנת הספר - לחצו כאן

 

הספר מיועד לעלות לאתר האינטרנט בשנת 2011

 

הספר יצא לאור ב-2008 בתמיכת

  • משרד ראש הממשלה
  • משרד המדע התרבות והספורט
  • הסוכנות היהודית
  • קרן קיימת לישראל
  • קרן קידמה ע"ש שרה ועמנואל רסין
  • קרן משפחת צבי ועפרה מיתר

ובחסות בנק הפועלים

 

 

מקבץ קטעים מתוך הספר:

 

אין בנמצא אדם, והוא משכמו ומעלה וקרוי מנהיג, שיהיה מחונן בכל המעלות. אילו נתברך בכל המעלות, לא היה מגיע למדרגה של מנהיג. צירוף של כל המעלות היה בוודאי משתק אותו. כל מנהיג ציבורי ניחן, בין השאר, בתכונה ראשית אחת, והיא הקובעת.

מה הייתה התכונה הראשית של משה שרת? הפתוס המוסרי של אדם היודע שאת חייו הוא מכלכל באמות מידה של מצפונו השלם, של מצפונו הבלתי מצולק. עם מותו של משה יתכן כי במדינת ישראל נכרתה לפי שעה סמכות מוסרית שאין עליה עוררין. (זלמן ארן)

 

* * * *

 

שני טיפוסים של מנהיגים יהודים מצויים בתולדותינו. אחד שכיניתיו "קנאי" ואחד שנקרא בפי "צדק". אחד שרק הרעיון נחשב בעיניו והוא מוכן להקריב בני אדם, להתאכזר, להקשיח, לנהוג בבוגדנות כל זמן שיש בכך לסייע בהגשמת אידיאלים, ואחד הוא צדיק, שהאהבה לעמו ולכל אחד ואחד מבני עמו שקולה אצלו כנגד הכל. משה שרת נמנה, ללא ספק, עם הטיפוס השני, ופעמים הרבה נענש על סגולה זאת. (נחום גולדמן)

 

* * * *

 

את שליחות חייו ראה במערכות למען עם ישראל, למען עם ישראל, למען תפיסת מקום בשבילו בתוך חברת העמים. במערכות אלה חולל גדולות, ושמו יישאר קשור קשר אמיץ לכל ההישגים שהושגו בתחום זה. השכלתו, תרבותו, סגנונו, כושר דיבורו – כל אלה העניקו לו, בהערכת הציבוריות הבינלאומית, דרגה אשר גם מדינאים הצומחים מתוך עמים גדולים יותר, רואים כמטרת שאיפתם להגיע אליה. (מאמר מערכת, "הארץ")

 

* * * *

 

לתנועה הז'בוטינסקאית היו חילוקי דעות עמוקים עם משה שרת. דרכו המדינית לא היתה דרכנו. היה לנו ריב מר עם משה שרת. היינו בני- פלוגתא. אולם משה שרת היה יריב בעל שיעור קומה. אנו מרכינים את ראשינו בכבוד ליריב, שתרם את תרומתו לתחיית האומה לפי דרכו ועמד כל ימי חייו במערכות ישראל. (דבר המערכת, "חרות")

 

* * * *

 

האיש משה שרת, שכמעט נשכח בארץ, היה מדינאי דגול. הוא צדק בעניין גרמניה, הוא צדק בעניין האוריינטציה המערבית של ישראל וככל הנראה צדק גם בגישתו לעימות הערבי-ישראלי. בכל אלה היה קולו קול התבונה המדינית וראיית הנולד. (פרופ' בנימין נויברגר)

 

* * * *

 

משה שרת חסר בימינו לא רק לידידיו ולמעריציו, אלא לתרבותנו הלאומית הלוקה בטוהר המידות, המזניחה את טיפוח הרגשות האנושיים והאדישה לגילויי פראות. גם התנועה שבה צמח שרת זקוקה לרענון המחשבה והמעשה. (גדעון רפאל)

 

* * * *

 

היום, לאחר חמש מלחמות, אלפי קורבנות והכנות בלתי פוסקות באזור למלחמה הבאה, אי-אפשר להיפטר מהמחשבה המנקרת והטורדת: מה היה עולה בגורלנו אילו הועמדה תורתו המדינית של שרת למבחן ממשי של מציאות הימים ההם? האם אפשר להתאימה ולבחון אותה בזמן הזה? לא הדחתו של שרת היתה הטרגדיה האמיתית שלו, אלא פסילת דרכו. זו גם הטרגדיה של הגדולה של המדינה, שאותה רוצים הכל לשכוח ולהשכיח. (יוסי שריד)

 

* * * *

 

משה שרת היה איש מאוזן בתקופה לא מאוזנת, איש המבקש את ההסכם וההסכמה בתקופה של קריאת תיגר. עקירתו של משה שרת מן השדה המדיני הישראלי עירערה את האיזון בין העזה לבין חוכמת ההגבלה העצמית. אפשר רק להביע את דאבון הלב על כי מנהיגים מטיפוסו ומשיעור קומתו של משה שרת אינם מצויים עוד בנוף המדיני הישראלי. (פרופ' ישראל קולת)

 

* * * *

 

לפרישת שרת נודעה משמעות כפולה – היא היתה תמרור שהצביע על התמוטטותה הסופית של האסכולה המתונה במישור יחסיה של ישראל עם העולם הערבי וסילקה את המחסום הפנימי הרציני ביותר שעמד על הדרך אשר הוליכה את ישראל למלחמה כוללת במצרים. (פרופ' אבי שליים).

 

חזרה לדף הבית