נבוכים ומזועזעים
מזהה  62
שם הספר  9999999999 בשליחות נידונים למוות
מספר פרק  35
שם הפרק  נבוכים ומזועזעים

 


נבוכים ומזועזעים

 

הידיעות שהבאתי זיעזעו את כולם. איש לא ידע בדיוק כיצד יתפתחו העניינים, אבל כל אחד הרגיש שחל מפנה.

יש שפקפקו בדבר אם בעלות-הברית יתנו לנו סחורות כלשהן. אלי סאיו מבראטיסלאבה - נפל כעבור שבועיים, שעה שניסה לחצות את הגבול הרומני - השמיע גם טענות עקרוניות;

״חברים, כלום רשאים אנו להעניק לגרמנים סחורות בעלות ערך מלחמתי? האם מותר לנו בכלל לבקש באיסטנבול משהו כיוצא בזה?״.

התנגדתי בחריפות להלכי-רוח כאלה:

״חברים, אין הדברים אמורים במסירת מכוניות-משא או חומר מלחמתי אחר לגרמנים. באה שעה של מפנה חדש בתכלית. הגרמנים מבקשים לתת לנו 100,000 יהודים בתורת מקדמה. התופסים אתם מה פירוש הדבר להוציא 100,000 יהודים לחוץ-לארץ עכשיו, בעיצומה של המלחמה? רק הגבול הספרדי בא במניין. הגרמנים ממאנים לפנות את היהודים דרך בולגאריה ותורכיה. יש להם הסכם עם המופתי הירושלמי. גם את שווייץ אין להביא בחשבון: הרי משם יצטרכו המהגרים שוב לעבור בשטח גרמני. על כן נשארת ספרד בלבד. לאחר שהעניין יסודר עם בעלות-הברית נצטרך לבוא בדברים עם ממשלת ספרד. אחר כך נצטרך עוד לשאת ולתת עם הארצות, העומדות לקלוט אותנו בסופו של דבר. ורק אז יגיע תור המשלוחים. יש לדאוג לאוניות. כל זה יימשך אולי למעלה מחצי שנה. בינתיים יוכרעו הגרמנים, בטרם נמציא להם אפילו מכונית-משא אחת. ועוד זאת: אייכמאן מבטיח לפוצץ את תאי הגאזים באושוויץ מייד אחרי שתאושר הצעתו בחוץ-לארץ. כלום יבנה אותם מחדש אחר 6-8 חודשי משא-ומתן עם הסוכנות ובעלות-הברית ויחדש את ההשמדה בגאזים? תוכלו לשער מה יהיו פני הגרמנים לאחר חצי שנה? כבר עכשיו פצעיהם מרובים. אם הם נושאים ונותנים איתנו, הרי זה רק מפני שהם צופים את מפלתם המתרגשת ובאה״.

ארנה סילאגי מילא אחרי:

״חברים, גזירת ההיסטוריה היא, שהטרור יישבר עוד לפני תבוסתו הניצחת. ייתכן שהשליטים עוד יוציאו פקודות השמדה, אלא שכבר קצרה ידם. הם מתחילים לשאת-ולתת עם המדוכאים. הצדק עם יואל. אם יהיה ביכולתנו להפסיק את תהליך ההשמדה לחצי שנה, כי אז ניצלנו. אושוויץ שוב לא תקום״.

אישתי, שלווה מטבעה, נתרגשה תוך ויכוח:

״כולכם מפליגים בפוליטיקה גבוהה ואינכם רואים את המתרחש בסמוך לכם. בעוד שאתם נושאים-ונותנים עם הגרמנים, נמשכת השחיטה בערי השדה. ברוס הקארפאטית ובטראנסילוואניה מזעיקים רבבות אנשים אל תחת כיפת הרקיע, ללא מים ולחם. הם יגורשו ויושמדו בגאזים בטרם ייסע יואל לאיסטנבול. על כך אין אתם מדברים כלל. לפי דעתי שגיאה חמורה היא, שיואל לא דרש מאייכמאן להפסיק מייד את המעשים האלה. חייבים אנו עכשיו להציל את האנשים ממוות״.

קאסטנר הסכים עמה.

הוטל עלי להביא לפני אייכמאן כמה דרישות דחופות. אחר כך נתנו דעתנו על החבילה.

חילקנו את הכסף לקבוצות שונות. המכתבים משווייץ נועדו ברובם לאנשים פרטיים, ובעיקר לפליטים שהתגוררו אצלנו. ולא היה בהם עניין בשבילנו, אבל מלבדם מצאנו שני מכתבים, שלמקראם סמרו שערות ראשנו.

נתן שוואלב, אחד השליחים הציונים המועטים אשר נשאר בשווייץ גם אחרי פרוץ המלחמה, על אף הסכנה שבדבר, כתב לנו בעברית, שעלינו להתקשר עם האופוזיציה ההונגארית, הליבראלים והסוציאל-דמוקראטים, ולהקים תנועת-מרד משותפת. עלינו לכונן קבוצות פארטיזאנים ולארגן פעולות חבלה בעורפה של החזית הגרמנית. כן שלח לנו רשימה של מדינאים הונגארים, שאפשר לסמוך עליהם. אם נקבל עלינו את התפקיד הזה, יוכל לשלוח לנו כספים ללא הגבלות מטעם בעלות-הברית.

בין כל הכתובות שצוינו במכתבו לא הייתה אפילו כתובת אחת שלא ידענוה. רבים מן האנשים האלה נאסרו ביום כניסת הגרמנים. השאר התגוררו בדירות בלתי-לגאליות, שסידרנו בשבילם. לנתן שוואלב לא היה כל מושג על המתרחש בבודאפשט, על אף עשרות הדו״חות המפורטים ששלחנו לחוץ-לארץ. הוא האמין, שבתיווכו נקבל סיוע ממדינאים הונגאריים, בעוד שאלה פנו אלינו וביקשו עזרה מאיתנו.

מכתב זה נפל בידי אייכמאן - ולא ידענו כיצד.

ואילו סאלי מייאר, נציג ה״ג׳וינט״ בשווייץ, כתב ביום 4 במאי שנת 1944:

״לא נבהלתי מפני טענותיכם בפרשת ויסליצני. אבל מן הדין, שהגרמנים יוכיחו תחילה בראיות חותכות, שהם מיטיבים את דרכיהם״.

היינו מוכי-תימהון. כלום אין הם יודעים את סכנת המוות המרחפת עלינו? לא היה לנו זמן לעיין בדברים אלה, כי הידיעות שהגיעונו מערי-השדה היו מחרידות. בעוד אנו נושאים-ונותנים הלכו שם אנשינו לאבדון. החלטנו להרבות בבניית בונקרים והוצאנו בימים אלה תעודות אריות בכמויות גדולות. ליד הגבולות ההונגאריים הכינונו מקומות בריחה לסלובאקיה ולרומניה. הונגאריה הועמדה עכשיו בנקודת-המוקד של המדיניות הגרמנית. כעת נשתפר המצב בארצות השכנות, והפליטים כבר חשבו על שובם לארצות מוצאם.

ביקשנו פתרון לשאלה, כיצד הגיעה חבילת הכספים לידי אייכמאן. לבסוף נתברר העניין. באנדי גרוס בילה לילה תמים בגסטאפו. שם מסר את החבילה כנראה לאוברשטורמבאבפירר קלאגאֶס, ובכך הוכיח לאנשי הגסטאפו, שיש לו קשרים הדוקים עם מרכזנו בחוץ-לארץ.

 

העתקת קישור