הגרמנים כובשים את בודאפשט
מזהה  50
שם הספר  9999999999 בשליחות נידונים למוות
מספר פרק  23
שם הפרק  הגרמנים כובשים את בודאפשט

 


הגרמנים כובשים את בודאפשט

 

ב-19 במארס 1944 נכנסו חילות גרמניה לבודאפשט. התגוררתי אז במלון ״מאג׳סטיק״, התרחצתי באמבטיה בשעה שפרצו אלי סוכני הריגול הנגדי הגרמני - ויניגר, סאֶדלאצ׳ק ושולץ.

״בראנד, התכונן מייד לצאת. אתה חייב להיעלם. אמש נכבשה בודאפשט. מכוניות הס.ס. מתרוצצות ברחובות, וכל איש בעל שם ועמדה - נאסר. כל המדינאים הליבראליים כבר נכלאו. ראש-המשטרה נאסר. רוב האנשים העומדים בראש הכלכלה, המדיניות והעיתונות, יושבים במרתפה של ׳חברת ספנות הדאנובה׳, ביניהם יהודים לרוב וגם באנדי גרוס. הוא לא ציית לאזהרות וישב בביתו עד שבאו הס.ס. לקחתו. מילא, נשחרר אותו איכשהו, אבל אתה, בראנד, חייב להיעלם. הם מחפשים אותך. לאחר ימים מספר ודאי תשקוט הסערה וה״בחורים״ יתנהגו בנימוס, אבל עכשיו מסוכנים הם ומן הראוי להימנע מפגיעתם״.

״אבל רבותי, משהו אינו כסדרו כאן. הרי לפני שלושה שבועות הודעתם לי. ששוב אין לס.ס. כל דעה בשאלת היהודים״.

ויניגר השיב:

״אל לך לגרוס את הדבר פשוטו כמשמעו, מר בראנד. אומנם, ההסדר החדש הוא דבר מנוי וגמור, אבל עדיין לא הגיע דבר ההסדר אל הזרועות הנמוכות של המנגנון; ומלבד זאת הרי אמר לך ד״ר שמידט מייד, שיהודי הונגאריה יוצאים מכלל ההסדר. בין כך ובין כך אל לך להפסיד זמן. ה׳רייכסווהר׳ הוא כרגע חסר-ישע בתכלית, כוח-השלטון היחיד הוא כעת הס.ס.״.

ביקשתי להתקשר בטלפון עם אישתי, אבל העליתי חרס. עם קאסטנר יכולתי לדבר. לו כבר נודע הכל. שווייגר לא היה עוד במקום. בו-ביום יצא את בודאפשט כדי לנסוע לעיר מולדתו סאבאדקא. שם נאסר לאחר זמן קצר על-ידי הגסטאפו והובא, לאחר גלגולים רבים, למאוּטהאוּזן. רק עם סיום המלחמה חזר שווייגר והופיע באופק.

אנשי הריגול הנגדי הביאוני אל משרדו של ד״ר שמידט.

״בשעת מהומה זו עליך לנהוג בזהירות בראנד. הבהלה לא תימשך זמן רב, אבל רבים הנופלים בשעת אנדרלמוסיה כזו, ואין פוצה פה ומצפצף. עכשיו תובא למאסר-חסות. את מסמכי הארגון ואת כספו נשמור לפי שעה בידנו עד יעבור זעם ואז תוכל לקבלם בחזרה״.

לא היה לי חשק למסור את קופתנו ואת מסמכינו לידי הגרמנים, אף על פי שלא הייתי סבור באותה שעה, כי הם מתכוונים לגנוב אותם. עניתי בנחת:

״אדוני הדוקטור, אם איאסר יתפוררו בשעת-חירום זו כל הקשרים, לרבות הקשרים עם איסטנבול. מן ההכרח שתהא לי אפשרות לעמוד בקשרים מתמידים עם חברַי. אין לנו קופה מרכזית. מטעמים קונספיראטיביים החבאנו את כספנו במקומות שונים, ואני עצמי איני יודע היכן הוא. דבר זה אינו ידוע למי שאינו חייב לדעתו. נמנענו מלגלות יותר מדי לחברינו מחשש שמא ייפול אחד מאיתנו בפח ויעונה, ואזי מוטב שלא ידע הרבה״.

״אבל, מר בראנד איני מתכוון כלל לחבוש אותך בבית-סוהר. אנו עושים הכל לטובתך. עכשיו תובא אל דירתו של אחד מאנשינו, ואסור לך לעזוב את חדרך. פשיטות המשטרה לא יפגעו בך. מותר לך לדבר בטלפון עם חבריך, אלא שעליך לנהוג זהירות מרובה. כל העניין יימשך ימים מספר בלבד. הריני ערב לך על כך״.

הסכמתי והובאתי אל דירת שולץ. שם התגוררתי בחדר אחר עמו ועם ידידתו, רקדנית יהודייה. ידידה זו נשבעה, ששולץ הוא אדם הגון ועזר במסירות לאמה ולכמה יהודים אחרים.

ביקשתי את ויניגר שיבקר אצל אישתי. הגרמנים שוב דרשו את קופת הארגון. לא רציתי לגלות את חוסר אמוני והפקדתי בידם את רכושי הפרטי. ויניגר מצא את אישתי בבית. בהתאם להוראתי, מסרה לו אישתי כמה אלפי דולארים במזומנים את טבעותיה את תיק הסיגאריות שלי ותכשיטים אחרים, ששווים למעלה משמונת אלפים דולאר. שוב לא זכיתי לראות את כל אלה. אחרי המלחמה התגורר ויניגר בוינה והיה סוחר-מכוניות עשיר. ביקרתי אצלו. אמר לי, שהחפצים מונחים במחבוא בנפת זאלצבורג והבטיח לי להחזירם - ועדיין אני מצפה להם.

למחרת צורף אלי באנדי גרוס. אנשי הריגול הנגדי הוציאוהו מבית-הסוהר של הס.ס. כל הידיעות שקיבלתי עד כה מן הסוכנים הגרמנים, נתאשרו מייד. כמה שבועות לפני כניסת הגרמנים עזבתי את דירתי ברחוב בוליובסקי לצורך חיטוי, כי ביתי שימש דירה המונית לפליטים מפולין ומסלובאקיה ונזדהם. בינתיים התגוררתי במלון ״מאג׳סטיק״.

בשבתי במסתר נדפסה בעיתון רשימה, שתוכנה שיסוי ביהודים אורחי מלון ״מאג׳סטיק״. המהנדס ביס, בן דודי, שמילא תפקיד חשוב בוועדת ההצלה בשלב האחרון של המלחמה, קרא את הרשימה, ובחושו הפוליטי תפס מייד, שההסתה בעיתונות מבשרת התנפלות על המלון. מייד נסע למלון ושידל את אישתי לצאת משם, ולעבור לדירה בסביבה ארית. בחצות הלילה הקיפו פלוגות ס.ס. את המלון, הוציאו משם את כל היהודים ושלחום לתאי הגאזים. המלון נהפך למרכז שירות הביטחון.

 

העתקת קישור