מאסרם של חברי הוועדה

הפוגרום בשטחי הספר המריץ אנשים רבים להימלט לרומניה. קבוצה של שמונה עשר פליטים מפולין ומסלובאקיה נתפסה על-ידי הז׳אנדארמריה ההונגארית בנסותה לעבור את הגבול והובאה לבודאפשט. ההונגארים עינו את החלוצים הצעירים האלה, כדי להציל מפיהם מי המציא להם כספים ותעודות מזויפות. רובם החרישו, אולם אחד מהם לא עמד בפני העינויים וגילה את הכתובת של בית-הדפוס. המדפיס, הונגארי, נאסר. הוא גילה את הכול וסיפר שהיה מקבל את ההזמנות מאישתי.

למחרת, ביום 27 במאי - הדבר היה בשבת - הופיעו שלושה בלשים של המשטרה החשאית ההונגארית במשרד הבלתי-לגאלי של הוועדה הבודאפשטית ברחוב שמלי אנדור 15, החרימו את הכסף הזר והרבה תעודות סודיות של הוועדה׳ ואסרו את אישתי, את רז׳ה קאסטנר ואישתו ואת שלום אופנבאך ואישתו.

תחילה נחקרה אישתי והועמדה פנים-אל-פנים עם המדפיס. אישתי לא הכירה את האיש, עד-כדי-כך שונתה צורתו מחמת המכות שספג. הוא הודה, שקיבל מהאנזי בראנד הזמנה להדפסת תעודות בלתי-לגאליות. אישתי גמרה אומר לקבל הכול על עצמה, כדי לפטור מן האחריות את שאר החברים. אבל לא היה די בזה. המשטרה קלטה אי-אלה שמועות סתומות על נסיעתי לאיסטנבול, וביקשה לדעת, מה תפקיד הטילו עלי הגרמנים. בעניין זה החרישה אישתי על אף העינויים האיומים ביותר. האמן האמינה, שיש לשמור על ״הסוד הממלכתי״, פן תיכשל שליחותי. השוטרים היכוה בפרגולים בכפות רגליה. במשך שבועות יכלה בקושי לנוע.

למחרת הודיע חברנו, המהנדס ביס, לס.ס. על המאסר, שבוצע בידי ההונגארים. אייכמאן פנה אל המשטרה ההונגארית ודרש להעביר את כל האסורים לידי הגרמנים. בגסטאפו הוצאו אנשינו לחופשי תוך שעה אחת.

מה אירע? קרומיי וקלאגאס שוחחו מייד עם פטר היים, ראש המשטרה החשאית ההונגארית. חיים הניח על השולחן את התעודות המזויפות, שכמה מהן היו מצוידות בחותמת של השגרירות הגרמנית. היים סירב לשחרר את האסורים.

אולם הגרמנים חששו, שישיבתם הממושכת של האסורים בבית-הסוהר ההונגארי וחקירתם עלולות להביא לידי גילוי ״הסוד הממלכתי״, וגילוי זה ודאי שהיה תקלה חמורה מאוד בעיניהם. השגריר ווזמייאֶר, הפקיד הגרמני העליון בבודאפשט, ביקר אצל ראש הממשלה סטוֹיאי, והלה פקד טלפונית למסור מייד את אנשינו לידי הגרמנים.