183. דוח ביקור משה שרתוק במצרים - שיחות במצרים - 00.11.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  183. דוח ביקור משה שרתוק במצרים - שיחות במצרים - 00.11.1942

183

דוח ביקור משה שרתוק במצרים[1]

00.11.1942

שיחות במצרים

 

1. השיחה עם בריגדיר מק-קנדליש התקיימה ביום 30.11.1942, כי מקודם היה הבריגדיר בביקור ממושך אצל המחנה השמיני. הראיון עם גנרל אלכסנדר[2] סודר באמצעות המזכיר הצבאי. מ.ש. סיפר למק-קנדליש את פרטי שיחתו עם הגנרל [מק-קונל], עמד בעיקר על בעיית הגדודים העברים והדגיש מה רבה הייתה אכזבתו כשקיבלנו מגנרל מק-קונל בירושלים את ההודעה על תפקיד הגדודים וההגבלות בציוד ואימון. אחרי ההודעה בעניין זה בבית הנבחרים והשיחה עם מק-קנדליש, היה רושם כי הבטליונים שלנו יהיו ככל הבטליונים ושהעניין יתקדם כראוי. מק. ענה, כי בהתאם לנוהג הצבאי לא יוכל לענות שום דבר בעניין זה לפני שידבר עם המפקד העליון. לא שהוא מתרעם על שראו את המצביא לפניו, אבל מאחר שהשאלה הוצגה בפני המצביא הוא חייב לשמוע קודם את דעתו. אם יש ניגוד בין ההודעות שלו וההודעה האחרונה של גנרל מק-קונל, הרי יש להניח כי מדבריו שלו נתקבל רושם מוטעה.

2. רמת האימונים של הקצינים. מק-קנדליש הבטיח ריאורגניזציה ב״קדר״. הוא חושב שיוקם מרכז לאימוני קצינים לפי דרישותינו וימנו מפקד חדש למרכז הזה. הוא גם יקבע סידורים עם ה-Junior Staff College על מנת שהם יעזרו באימוני הקצינים בסרפנד.

3. מ.ש. הציג את הדרישה להגדלת שכר חיילינו, תוספת המשפחה ומשכורת הקצינים. לגבי האחרונים הדגיש את ההפליה הבולטת כשגרים ועובדים יחד [עם קצינים בריטים]. מק-קנדליש סיפר על טיפולם הקודם להשיג הגדלה וביקש את טיפולו של מ.ש. מלונדון והבטיח כי מצדם תהיה כל העזרה. ביקש להבדיל בין שאלת תוספת המשפחה ושכר החיילים לבין התוספת לתלויים; לגבי השאלה האחרונה אין מפקדת המזרח התיכון יכולה לעשות דבר.

4. מ.ש. סיפר, כי הציע למצביא שימוש רציונלי יותר באנשינו. בתוך זה בחירת אנשים מיוחדים לפעולות קומנדוס בגלל ידיעותיהם את ארצות מוצאם הקודמות ולשונותיהם. מק-קנדליש התעניין מאוד בדבר ושאל מספרים על אלה היכולים להופיע כגרמנים או בלקניים. קיבל תשובה כי כעת ישנם לפחות 200-150, אולם אם תיעשה בדיקה יסודית ודאי שיהיה מספר ניכר מאוד של אנשים מתאימים.

5. הדגל. מ.ש. סיפר את השתלשלות המו״מ מדרישותינו לצבא עברי ועד לפלוגה עברית. אמר כי כשקיבלנו עלינו את הדין על קיומה של פלוגה עברית בחטיבה הגדולה ביותר, הבינונו כי הדבר יטיל עלינו לא מעט חומרות אבל לא ראינו עצמנו רשאים לוותר על אפשרות של חיים יהודים במרחקים, והדגל העברי הוא הביטוי היחיד לכך. כדי לסמל את אחדות המטרה לה לוחמים אנשינו עמדנו על הנפת שני הדגלים - הבריטי ודגלנו הלאומי. לא מובן לנו עתה למה שוללים מאיתנו את הזכות הזו? כשאמר מ.ש. כי ייתכן שבוויכוח איתנו יזלזלו בחשיבות הדגל ויאמרו כי אינו אלא ״סמרטוט צבוע״, הפסיקוֹ מק-קנדליש ואמר:

״חלילה וחלילה, אני מחשיב מאוד גורמים פסיכולוגיים והמלחמה הזו כולה מבוססת על עקרונות פסיכולוגיים״,

מ.ש. אמר כי הוא מקווה שאיסור הנפת הדגל לא השפיע לרעה על מילוי החובה מצד אנשינו, אבל אין ספק שהאיסור מכביד על מילוי החובה. חייל יהודי צריך להתגבר על מעצורים רוחניים רבים ולשרת בלב כבד וללא התלהבות. מק-קנדליש אמר כי הוא מבין יפה את חומרת העניין. היו מכתבים ממפקדי הפלוגות העבריות וכעת נדון העניין במקומות הגבוהים ביותר ויובא להכרעת [ריצ׳רד קייסי] מיניסטר המדינה [בקהיר]. הוא סירב לענות לשאלה מי הביא לידי הוראה זו, אך העיר כי התלונה באה מגורם חיצוני ולא מממשלת א״י. נשאר הרושם שהעניין יובא מטעם הצבא תוך המלצה להכרעה חיובית (בהיעדרו של המיניסטר מקהיר ראה מ.ש. אח״כ את סר ארתור ראקר, מזכיר התמיד של המיניסטר, שוחח איתו על העניין וביקשוֹ להעביר למיניסטר את כל טענות הסוכנות היהודית).

6. חיל ההובלה. מ.ש. הזכיר כי עוד קיימות פלוגות שמפקדיהן בריטים. ביקש שתהיה גם החלפה מהירה של סַמלים וכן שישימו לב במיוחד למועמדים שהומלצו על ידינו להעלאה מהירה. הזכיר שעל אחת הפלוגות מפקד יהודי אנגלי ״אבל איננו כמיור אהרון״. אולי הפתרון הוא מינוי קצין מיוחד לריכוז העניינים של הפלוגות העבריות כדוגמת התפקיד של קולונל קרן במהנדסים המלכותיים. מק-קנדליש ענה, כי יחידות ההובלה העבריות כמותן כפלוגות בריטיות אשר גם להן אין קצין מיוחד לתפקיד זה. הוא מסופק אם קרן ימשיך בכלל בתפקידו. לעצם העניין, הרי כוונתו היא להחיש את ייהודן של הפלוגות והוא לוחץ ותובע בלי הרף החלפה של מפקדים בריטים והתקדמות מהירה. המינוי וההעלאה של קצינים תלויים לא מעט בהמלצות המפקדים הישירים ולחוות דעתם יש משקל. המצב הכללי הוא שהדרישה לקצינים היא דרישה לוחצת עד מאוד, וכן הגיע למסקנה ברורה על יעילות הפיקוד היהודי.

7. מהנדסים מלכותיים. כאן קיימת אותה שאלה של פיקוד יהודי. הקושי הוא שהשאלה אינה ייהוד בלבד אלא גם החלפת המפקדים הבריטים שנמצאו בלתי מתאימים. מ.ש. הציע, שלקולונל קרן יהיה לפחות אדיוטנט יהודי שיוכל לייעץ בענייני היחידות העבריות, או שאחד המיורים הוותיקים היהודים ימונה במקום קרן. מיור רפפורט יכול להיות המועמד הטוב ביותר. אין ספק שהוא יודע את צורכי הפלוגות השונות. מק-קנדליש ענה כי המחסור בקצינים הוא כה גדול שהוא מטפל עכשיו בביטול המוסד של קרן. הוא מסכים כי טוב מאוד הדבר שיש קצין מיוחד המטפל בענייני היחידות היהודיות הארץ-ישראליות, אולם במצב הנוכחי זה נראה בעיניו כלוקסוס והוא ינסה להטיל את התפקיד הזה על קצין שיראה זאת כחלק מתפקיד כולל יותר.

מק-קנדליש הכחיש את הודעת מייג'ור-גנרל יוז למ.ש. שעומדים לפזר את הפלוגה 744 (מפקדה מיור שטיין). מק-קנדליש חושב כי יש צורך לגייס אפילו פלוגה חדשה. הוא רשם לפניו את הצעתו של מ.ש. לשלוח את האנשים החדשים לפלוגה זו כדי להעמידה על רגליה ולא לשלוח את האנשים לפלוגות החדשות האחרות.

8. מ.ש. הציג את שאלת יחידת המודדים 524. סיפר על יחסו של מיור גרדינר לעברית ביחידה ודרש שסגן המפקד היהודי ימונה קודם. מק-קנדליש קיבל עליו לדבר עם מיור גרדינר ואנשי המחלקה ההיא על אופיה המיוחד של פלוגה עברית.

9. מ.ש. התאונן על מצב פלוגת ההסוואה מס. 1. מק-קנדליש אמר כי אין כל ספק שהיחידה עתידה להיות יחידה עברית, אולם לדעתו יימשך הדבר עוד זמן ניכר.

10. לשאלה על עתידם של שרידי החפרים בחטיבות בריטיות שונות ענה מק-קנדליש כי כוונתו להופכם ל-R.E. Pioneers.

11. מ.ש. עורר את שאלת העברת קצינים יהודים לחטיבות לא עבריות לתפקידים שונים. לדוגמה הביא את ישורון שיף ואמר כי אנו לא מתנגדים כלל שקצינים שלנו ייכנסו לכל השירותים במידה שצורכי המלחמה מחייבים זאת ובמידה שיש בזה משום ניצול הכשרתם וידיעותיהם. במקרה זה נשלח איש לשירות שאיננו מותאם לו כלל.

12. עיתון החיילים. מק-קנדליש אמר שוב, כי הקושי הוא בהשגת נייר אולם הבטיח שהעניין יתקדם מעתה. רשם לפניו לטפל בדבר.

13. מ.ש. שאל מדוע לא פורסם על הוועד למען החייל העברי כמוסד מוכר מטעם הצבא. מק-קנדליש הסכים כי הדבר טעון תיקון והבטיח בירור.

14. מ.ש. אמר כי יש צורך להציג באופן כללי את שאלת השפה העברית ביחידות. ציין כי אנו נתקלים בתופעה שאיננה רגילה כלל בין האנגלים - קנאות לשפה האנגלית. הדבר נובע ודאי מתוך אי הבנת העניין. אין להסביר כלל מדוע לא תינתנה לאנשינו הרצאות בשפתם. מק-קנדליש גילה הבנה רבה לדבר. מ.ש. דרש חוזר שיזהיר מפני איסור העברית - הופעה שהייתה בכמה פלוגות.

15. מק-קנדליש הודיע, כי ייתכן שנקבל תשובה חיובית לדרישתנו למינוי קציני חינוך יהודים ליחידות היהודיות. הוא הבטיח לטפל בדבר בהיותו בארץ-ישראל.

16. א.ט.ס. מ.ש. שאל על הגדלת מספר המפקדות והסַמלות העבריות ושאל מדוע אין עד עתה סרג׳נט-מיור יהודית. הביא את קלֶר אפשטיין כדוגמה לאי-ניצול היכולת של המועמדות שלנו. מק-קנדליש אמר כי השארתה ביחידה בריטית היא ודאי בגלל צורך צבאי. מ.ש. ענה כי חקר את הדבר ולא מצא כל צורך צבאי שבגללו תצטרך קלֶר להיות דווקא מחוץ ליחידה עברית. מק-קנדליש רשם לפניו את עניין ק.א. לשאלה על מפקדות פלוגות ענה מק-קנדליש כי יש כבר החלטה חיובית על כך.

17. מ.ש. סיפר על המו״מ עם מקפרסון בשאלת הבאת מגויסות מרוסיה. מק-קנדליש הבטיח את יחסו החיובי לגיוס יהודים ברוסיה. מ.ש. אמר לו כי בא לדבר איתו גם על גיוס גברים ולא מרוסיה בלבד אלא גם בצפון אפריקה. מק-קנדליש אמר, כי הוא עומד לנסוע לארץ-ישראל יחד עם ראקר לשיחות עם הממשלה בענייני הגיוס, או ביתר דיוק על שימוש רציונלי בכוח האדם ולדאוג שמוסד הפיקוח שהוקם בארץ לא יהפוך למוסד המעכב גיוס.

 

שיחה עם גנרל Huges [יוּז] - מפקד המהנדסים המלכותיים במזרח התיכון

 

בראשית השיחה הודיע הגנרל כי הוא שינה את דעתו מקצה לקצה בשאלת הפיקוד היהודי. הוא משוכנע עכשיו ביעילות הפיקוד היהודי ובדעתו להחיש את קצב המינוי של מפקדים יהודים. הוא מחכה לבואו של קולונל קרן כדי לקבוע את הפרטים.

הגנרל סיפר כי בגלל אטיות הגיוס ייתכן שיצטרך לפזר את הפלוגה 744. מ.ש. אמר, כי לפי הצו החדש עתיד להיות גיוס גדול יותר. על כל פנים, ביקש להעביר את מיור שטיין לפלוגה אחרת - אם תפוזר פלוגתו. יוז אמר כי אינו יכול לטפל בשאלות פלוגת ההסוואה מאחר שאינה עומדת לפקודתו.

מ.ש. דרש הקמת פלוגת שדה עברית. סיפר כי רצונם העז של הבחורים היהודים להשתתף בפעולה ממש. אם יש חשש להוצאת בעלי מקצוע מהיחידות הקיימות, הצעתנו היא לגייס לאו דווקא בעלי מקצוע לשירות זה. כמועמד לפיקוד יכול לבוא בחשבון קפטן רפאל אטלס. הגנרל ענה, כי הוא מבין את רצונם של בחורינו והוא גם מחשיב את הנימוק שלנו כי לא ייתכן שלא תהיה לנו אף חטיבת שדה אחת אחרי שיש לנו מספר כה ניכר של חטיבות מקו שני. הקושי הוא במבנה הארגוני: כל פלוגת שדה קשורה לדיוויזיה הבאה למזרח התיכון בהרכבה המלא, כלומר עם המהנדסים שלה. הוא לא יוכל לצרף פלוגה שלנו לדיוויזיה ניו-זילנדית, הודית או אחרת. הבטיח לחשוב על .Army Group R.E, זו חטיבה שאינה קשורה לדיוויזיה אלא לפיקוד מרכזי. הוא מקווה כי בזה יוכל לתת סיפוק כלשהו לצורך המלחמתי של אנשינו.

 

שיחה עם מייג׳ור גרדינר, מפקד פלוגת המודדים

 

בראשית השיחה היה בירור יסודי בשאלת יחסו של המיור לשפה העברית. מ.ש. חזר בפניו על התלונות שהגיעו אלינו. המיור הכחיש את התלונות וטען כי בשום פנים איננו רוצה להפריע לעברית, להיפך, הוא מכיר בצורך של האנשים לדבר בשפתם, אולם הוא רואה עצמו חייב ללמד את האנשים אנגלית במשך תקופת האימונים. הם עלולים להיות מצורפים בקבוצות קטנות מאוד ואפילו כבודדים ליחידות בריטיות שונות, ויכול להיווצר מצב שטוראי יצטרך לבוא בדברים עם המצביא. הוא רואה עצמו חייב להקנות להם את ידיעת השפה האנגלית. מ.ש. ביאר את השאלה מבחינת התועלת לעבודה והצורך לטפח הרגשה טובה והשפעה מועילה על כושר עבודתם של החיילים היהודים. גרדינר הבטיח תיקון וכצעד ראשון קיבל עליו תרגום של הפקודות לעברית לאחר פרסומן באנגלית. נדונה גם שאלת מינוי סַמלים יהודים ומינוי סגן מפקד יהודי ביחידה. גרדינר הכחיש את הטענה שהוא המעכב את המינויים. טען כי הוא מוכרח לחכות בהמלצותיו להעלאות עד שכל מספר האנשים יובא אליו, כי אין זה מן הנמנע כלל כי בין המתגייסים החדשים יש אנשים ראויים יותר למינויים מאלה המשרתים בפלוגה כעת. אין מקום לתלות בו האשמות של עיכוב ייהוד הפלוגה. להיפך, מתוך הנחה שהפלוגה עתידה להיות יחידה עברית מלאה הוא רואה עצמו חייב להקפיד מאוד בבחירה. אדם שימונה כעת לתפקיד סגן מפקד מומלץ על ידי כך לתפקיד המפקד בעתיד הקרוב. הוא אינו סבור שהקצין רובי ראוי לכך ולכן איננו ממליץ עליו ומעדיף לחכות עד שעוד קצינים יהודים יגיעו אליו ואז יבחר מביניהם את המתאים.

בקשר עם שירותו של הקצין סמוצר, סיפר מ.ש. איך אנשינו רואים מומר, ואמר כי ידרוש את העברתו. גרדינר אמר שיתנגד לדרישה זו הואיל ובמקרה זה יצטרך לבטל מחלקה מאחר שלא ימצא בעל מקצוע כדוגמתו.

 

שיחה עם גב' צ׳יטי

 

מ.ש. פתח בהודעה על ההכנות לצו גיוס חדש בארץ-ישראל. היא לא הגיבה על כך והשאירה רושם בהערותיה שאיננה רוצה להיות חייבת תודה למישהו על פעולות בקשר לגיוס. היא שאלה כמה בחורות עוד אפשר יהיה לגייס בארץ-ישראל, אולי 1,000? כשמ.ש. אמר כי יש יותר מועמדות וכי הבעיה היא איך להגיע אליהן, הביעה ספקות על כך.

מ.ש. סיפר על שיחותיו עם מקפרסון ומק-קנדליש על גיוס לא.ט.ס. מבין הפליטות מרוסיה. הציע לשלוח קצינת גיוס מיוחדת לכך ושאליה תילָווה קצינה יהודית. גב' צ׳יטי הסכימה לכך.

בשאלת מינוי קצינות יהודיות כמפקדות פלוגות, אמרה כי היא בעד זה וכבר דנה על כך בימים האחרונים. הוחלט למנות אחדות. היא לא יכלה לתת פרטים על ההחלטה ועל המועמדות.

בשאלת האופי העברי של הפלוגות אמרה כי עד עתה היו נאלצות להכניס ליחידות הארץ-ישראליות בחורות שהגיעו ממקומות אחרים ולא היו במספר מספיק להרכבת יחידות משלהן. עכשיו היא חושבת כי יהיה ביכולתה להפריד את האחרות באופן שהחטיבות שלנו תיוהדנה.

כששאל מ.ש. על קלֶר אפשטיין אמרה כי היא אכזבה אותה מאוד. מ.ש. ענה כי הוא לא יתערב בשאלת מינויה כקצינה, אבל אם הוחלט למנות אותה לסרג׳נט-מיור לא מובן מדוע לא תועבר ליחידה עברית, דבר שיהיה לתועלת לה וליחידה כאחת. גב' צ'יטי הסכימה לכך והבטיחה כי תעביר אותה בקרוב ליחידה עברית.

בסוף קבעה קשר למ.ש. עם המפקדת שלה בלונדון.

 

הערות:

[1] דוח זה נרשם בידי משה יובל שנלווה אל מ״ש במסעו לקהיר, והוגש ב-17.1.1943.

[2] תרשומת השיחה עם גנרל אלכסנדר לא אותרה.

 

העתקת קישור