10

מכתב אל הרב מאיר בר-אילן, ירושלים[1]

 18/1/1942

שמירת שבת

 

אדון נכבד,

 

הנני לענות למכתב כב' מיום כ״ט בטבת.[2]

אין מנהגי ״להצטלם בפומבי ובצהרי יום״, לא בשבת ואף לא ביום חול, אך אם בכניסתי לאולם של אסיפה, או בצאתי מתוכו, אני נלכד בידי חבר צלמים השוחרים לטרף, איני רואה טעם - וגם אין ביכולתי - לברוח מפניהם.

אשר לנסיעה במכונית, אין מנהגי לנסוע בשבת, אך בשום פנים לא אוכל לגזור על עצמי להימנע מנסיעה בשבת בכל מקרה שהוא. מה הן המסיבות המיוחדות המחייבות אותי, במקרה זה או אחר, לשנות ממנהגי - אם מצב בריאות, או דחיפות העניין וחשיבותו או המצב הכללי - על זאת איני רואה את עצמי חייב דין וחשבון.

הנני מעריך את פניית כב' אלי לשם בירור העניין ואבקשו לראות את מכתבי זה כמיועד לבירור פנימי בלבד ולא לפרסום.

בכבוד רב,

מ.ש.

הערות: