267

אל: ברל לוקר, לונדון

3/11/1946

(מברק דחוף אנגלית)[1]

מציע להסביר לידידך[2] שהמצב עכשיו הוא של קחהו או עזבהו. כל לחץ מתוך תקווה לסחוט ויתורים במחיר שחרורנו בסתירה מובהקת להודעה שלהם בפגישה האחרונה במשרד המושבות ולהסברים האישיים של גייטר לקפלן[3] יהיה חסר ערך. הוא רק ירע את העניינים על ידי שיוליך לנקודת קיפאון נוקשה יותר ויוסיף רגשי מרירות וישחק לידי הטרוריסטים. הזהר אותו מפני ניסוח תנאים שיידחו ורק יתמרנו את הממשלה למצב שנסיגה ממנו עלולה להיות קשה במידה רבה יותר. הפנה את תשומת לבו לחוסר ההיגיון שבקו אשר ננקט כנראה על ידי הממשל [הארץ-ישראלי] המתעקש על המשכת מעצרנו כבני ערובה ונותן [בכך] אישור לפעילות מוגברת של קבוצות טרוריסטיות אשר בגלוי ובגסות דוחות את סמכותנו. העיתונות המקומית מדברת [על] ״מנהיגים אחדים״.[4] הסבר גם כי שחרור חייב לכלול את כולם.

הערות: