[1] ר׳ מס׳ 59 סעיף 9.

[2] הכוונה למאמר הראשי ״כעבור תשעה ימים״ בפ״פ מ-30/7, שחיברוֹ איתן (ר׳ מכתב מ״ש אל רעייתו צפורה 3/8/1946, שרת/מאסר, עמ׳ 130), ובו טען שעל מנהיגי היישוב, שהוקיעו בחריפות את פיצוץ מלון ״המלך דוד״ ע״י אצ״ל, מוטלת חובה פוליטית ומוסרית לפעול בנחישות נגד מבצעי מעשה הזוועה. בין היתר נכתב שם:

הרוב הגדול של האוכלוסייה היהודית בא״י שולל את הפשעים שביצעו הגנגסטרים שבקרבם, ומוכן לסייע בדיכויַים. [---] היום הפושעים, אויבי העם האמיתיים, מַפנים את זעמם הרצחני נגד מי שנחשבים בעיניהם ליריביהם הפוליטיים מחוץ ליישוב [הבריטים]. אם הם לא ידוכאו מייד וכליל, הם יפעילו שיטות אלה עצמן, בבוא הזמן, נגד יריביהם שבתוך היישוב. המוסר תובע חיסול אנשים זדוניים אלה. השיקול המעשי תובע את שֵירושם בטרם יהיה מאוחר מדי.

[3] נקיטת פעולות לדיכוי ארגוני ״הפורשים״ ולחיסולם, כתביעת בעל המאמר, משמעה מלחמת דמים פנימית, והיא מחייבת דבקות במטרה והסתכנות רבה מצד המבצעים, אך היום - שלא כבתקופת ה״סזון״ - חברי ה״הגנה״, ובעיקר אנשי הפלמ״ח, אינם מוכנים ומסוגלים לפעולות כאלה, מה עוד שהן תנוצלנה ע״י הבריטים כדי לסכסך בין הצדדים ולהגביר את האיבה ביניהם.

[4] פעולות ה״הגנה״ במסגרת ״הסזון״ עוררו ויכוח פנימי וביקורת נוקבת גם בקרב חברי ה״הגנה״.

[5] טדי קולק (נתנאל) פעל ב-1945-1944 במצרים מטעם הממ״ד; לוי אברהמי (בן-אברהם) היה שליח ה״הגנה״ במצרים ב-1946-1943. שניהם קיימו שם מגעים עם הרשויות הבריטיות.

[6] לויטננט-קולונל מוריס אולדפילד (״שדה ישן״), סגן ראש המודיעין הבריטי במצרים 1946-1941. היה מעורב בענייני א״י. נחשב לאוהד הציונות. מקציני הקשר עם הסוה״י במל״ע-2. נראה שהכוונה אינה לאולדפילד עצמו אלא לאנשי המודיעין הבריטי במצרים שחקרו את חברי ארגוני ״הפורשים״ שהובאו לשם.

[7] על ניסיון הבריטים לנצל את ה״סזון״ כדי להסית אנשי אצ״ל נגד ה״הגנה״, ולהיעזר בהם לפעולה נגדה, ר׳ מס׳ 67 סעיף 17.

[8] המייעצים עצות טובות (לפי ״ונדיב נדיבות יעץ״, ישעיהו לב 8).

[9] ״לכן המשכיל בעת ההיא ידוֹם״, עמוס ה׳, 13.

[10] ר' מס' 52 סעיף 1. ״בישיבת הנה״ס אתמול נתמנתה הנהלה זמנית לסוה״י עד לשובם של חברי ההנהלה מהישיבה בפריס. ההנהלה הזמנית כוללת לעניינים מדיניים את: יהושע סופרסקי, זלמן רובשוב, לוי שקולניק והרב משה המאירי (אוסטרובסקי). לעניינים אדמיניסטרטיביים את: מר שלמה אייזנברג, דוד הורוביץ ומר זאב שרף״ (״הארץ״ 29/7/1946). עפ״י ״הצופה״ 30/7/1946, גם דוד בהרל היה חבר בהנהלה לעניינים אדמיניסטרטיביים.

[11] זו התייחסות לדברי אשל במכתבו אל מ״ש מ-30/7/1946 בעניין מינוי עורכי-דין לשני חברי יגור הצפויים לעמוד למשפט צבאי בריטי: ״כידוע לך, באתי בדברים עם אשר משבט לוי [עו״ד לויצקי], אולם לאחר שהתברר שבעל האורה [עו״ד גויטיין] ואחד השקמונים [עו״ד סלומון] מונו כדַבָּרים, הודעתי לאשר שעזרתו במקרה זה אינה נחוצה והודיתי לו בעד נכונותו. אולם לאחר שהריח את הצלי, רוצה לטעום ממנו והוא מנסה להסביר עד כמה עזרתו, נוסף לזו של שני האחרים, יכולה להיות חשובה״.

[12] האם שפר וגלילי בת״א הנתונה בעוצר?

[13] ר' מס' 58.

[14] מושב רות - הכנס בפריס, שם ישבה רות עליאב, מזכירת המוסד לעלייה ב'.

[15] מדובר בשתי ספינות מעפילים: ״הגנה״, הפליגה מיוגוסלביה, הגיעה לחיפה ב-29/7/1946, ו-2,678 נוסעיה שהוחזקו בנמל חיפה הועברו אח״כ למחנה עתלית; ״החייל העברי״, הפליגה מבלגיה, הגיעה לחיפה ב-31/7/1946, ו-512 נוסעיה, שגם הם הוחזקו בנמל חיפה, הועברו אף הם לשם.