מתוך יומן
העבודה ירושלים, 3.11.1936
ביום ב', 2 בנובמבר, בערב בשעה 9, הייתה לי
שיחה טלפונית עם ד"ר וייצמן בלונדון. ד"ר וייצמן הודיע לי, בין השאר, על
הראיון שהיה לו אותו יום עם מיניסטר המושבות. הנושא העיקרי שדיבר בו היה העלייה
וה"שדיול" לעובדים. [---]
אורמסבי-גור אמר,
שיש רוב בקבינט בעד המדיניות שלו – שפירושה, לפי דעתי, אי-הפסקת העלייה ומתן
"שדיול" עובדים – אבל אין הוא רוצה להביא את הדבר לידי הצבעה אלא מעדיף
החלטה פה-אחד. מה שמכביד על מצבו היא העובדה, שלפי הידיעות שהגיעו אליו – כנראה
מאת ממשלת ארץ-ישראל – עומדים בארץ-ישראל לפני זרם של עולים שיגיעו לארץ תוך
שניים-שלושת החודשים הקרובים. היינו, בדיוק בתקופה שבה תשב שם "הוועדה
המלכותית". המספר שנקב אורמסבי-גור היה 10,000 עד 12,000 עולים, או אף יותר
מזה, תוך שניים-שלושה חדשים.
ד"ר וייצמן הביע הפתעה לשמע
המספר הגדול הזה, אבל המיניסטר עמד על כך שזו האינפורמציה שקיבל. הסביר שלא אכפת
לו כמה עולים יבואו לארץ לאחר צאת "הוועדה המלכותית", אבל רצוי מאוד
שהמספרים יהיו קטנים יותר בזמן ש"הוועדה" יושבת. ד"ר וייצמן סובר,
שחשוב הוא עד מאוד לבקש מממשלת ארץ-ישראל שתטלגרף מייד למיניסטר תיקון לרושם
המוטעה שקיבל בדבר העלייה בחודשים הקרובים, וחשוב הוא שהמברק יישלח מחר.
השתדלתי להתקשר עם המזכיר הפרטי
[של הנציב] בו בערב, אבל לא הצלחתי.
למחרת הבוקר נודע לי, שהנציב העליון
חונה בעתלית ומסייר היום בסביבות חיפה. לפי זה נסעתי לשער העמקים (חרתיה), שם עמד
הנציב להגיע בשעות הצהרים.
אמרתי לנציב, שאני רוצה מאוד לומר
לו מילים אחדות, ולאחר שהסתכל בעדר הצאן היטה אותי הצדה לשיחה. סיפרתי לו בקיצור
על שיחתו של ד"ר וייצמן בטלפון והוספתי, שאם יכול הדבר לסייע לממשלה, נשתדל
להאט את העלייה בעת ש"הוועדה המלכותית" תערוך ישיבותיה. אבל בלי סידורים
מיוחדים מצדנו אינני חושב, שהעלייה בשניים-שלושת החודשים הקרובים תגיע למספרים
שנקב מיניסטר המושבות.
הנציב אמר שהוא מסר למיניסטר את
אומדן העלייה היהודית בתקופה הבאה על יסוד המספרים שקיבל מאת מר מילס, אבל אומדן
זה מחושב לשישה חודשים ולא לשניים-שלושה. השאיפה היא לצמצם את העלייה לא בימי
ישיבותיה של "הוועדה" למעשה, אלא בכל משך ימי החקירה ועד שממשלת הוד
מלכותו תקבל החלטה על יסוד הדין-וחשבון של "הוועדה". זה יארך, לדעתו,
שישה חודשים.
הסברתי לו, שאין אנו יכולים
להתחייב למשהו ברור לגבי כל מחצית השנה. אין אנו יודעים מה תהא ההתפתחות הכלכלית
ואלו גורמים עשויים להופיע שיחייבו עלייה גדולה יותר. מה שהיה בדעתנו הוא האטה
זמנית במשך תקופה קצרה, כדי להיות בזה לעזר לממשלה.
[---]
הנציב אמר,
שעליו לעיין בתעודות שלו. אם יימצא שנמסרה אינפורמציה מטעה, יתקן אותה ללא ספק.
הדגשתי שיש, על-כל-פנים, לשלוח תיקון, כי נראה הדבר שמיניסטר המושבות פועל לפי
הנחה מוטעית, ושאלתי אם אפשר לעשות זאת היום.
הנציב חשב
תחילה שאין אפשרות לעשות זאת היום, שכן הוא מחוץ לירושלים, אבל לאחר שהסברתי את
דחיפות הדבר, לקראת ישיבה העומדת להתקיים בלונדון כנראה ביום ד', הבטיח לראות מה
ניתן לעשות.
מייד העביר את
השיחה לעניין ראשות העיר תל -אביב. הוא שאל אם יש איזו אפשרות להניע את מר דב הוז
שיסכים לשיתוף פעולה עם מר רוקח וליישב בדרך זו את הסכסוך.
עניתי, שלצערי
איני רואה אפשרות כזאת. הדברים הרחיקו לכת מכדי שהצעה זו תהא בת-ביצוע. הגוש
הפרוגרסיבי הציע בתחילה הסדר זמני, לפיו יידחה מינוי ראש העיר שנה אחת. הגוש הימני
דחה הצעה זו. עכשיו זו שאלה של רוב ומיעוט.
הנציב אמר
שהוא אינו אוהב את הרעיון של הסדר זמני. הוא יודע שאני הזהרתי אותו מפני מה שעתיד
לקרות אם ימנה את רוקח. אף-עלפי-כן, אין הוא מצטער על החלטתו. הוא אומנם מודה שיש
לשאלה בחינות אחרות, אך השיקול שהכריע אצלו היה הניסיון שיש לרוקח ואין לשלוש. הוא
יודע שרוקח איננו ידיד הממשלה כלל וכלל, אבל חושב שאין לו, בנסיבות הקיימות, כל
ברירה אלא למנותו. אילו הייתה מפלגת הפועלים מסכימה לשיתוף פעולה, היה זה המוצא
הטוב ביותר. אם בבחירות הבאות יקבלו רוב, יעבור השלטון אליהם. אם אין עתה אפשרות
של פשרה, יהא צורך בבחירות חדשות. יהיה מי שיחשוב שאין זה לכבודו של הנציב העליון
שקיבל החלטה שלא הביאה ליישוב הסכסוך. הוא סבור שאין זה לכבודו של הציבור היהודי,
שלעת כזאת אינו יכול להגיע לפשרה במחלוקת פנימית.
אמרתי, שאני מדבר
בעניין זה ללא פנייה, אלא מוסר את העובדות בלבד כפי שאני רואה אותן. אינני רואה
אפשרות שמפלגת פועלים תיסוג בעניין עקרוני.
כאן נסתיימה השיחה
וחודשה תוכנית הסיור. בעלותו במדרגות לחדר האוכל של הקיבוץ העיר הנציב, שהוא אישית
מחבב מאוד את מר הוז וחושב אותו לידיד טוב שלו.
לא עניתי דבר.
