דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 21.6.1936
שם הספר  יומן מדיני 1936
שם הפרק  דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 21.6.1936

 

 

דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                                     ירושלים, 21.6.1936

 

נתקבלה מבן-גוריון אינפורמציה נוספת על שיחתו עם לויד ג'ורג' ושיחות ההכנה לוויכוח בפרלמנט עם צירים שונים ועם ג'יימס רוטשילד ולורד מלצ'ט. אינני יודע את תוכנית הפעולה של חברינו בלונדון בימים הקרובים, בייחוד לאחר הראיון עם אורמסבי-גור והוויכוח בפרלמנט, לא ידוע לנו אם ד"ר וייצמן נגע בשיחתו עם אורמסבי-גור בשאלת "הוועדה המלכותית". הודעתו של אורמסבי גור בפרלמנט, שאין הממשלה יכולה להתחייב מראש שתקבל את מסקנות הוועדה, משנה לגמרי את המצב. כאן דיבר הנציב על לב הערבים כי יסכימו לוועדה אשר תתמנה על-ידי המלך ותהווה גוף בעל סמכות גבוהה אשר הממשלה תתחשב במסקנותיו, ובלונדון בא אורמסבי-גור ומסר את הודעתו זו. הודעת אורמסבי-גור בפרלמנט בנוגע ל"ועדה המלכותית" הורידה מעל הפרק כל הצעה בנוגע לעלייה, כי אין הנציב יכול להתחייב על דבר שהממשלה טרם החליטה לקבלו.

העיתונות הערבית התחילה כבר בהתקפה נמרצת מאוד. נאמר על אורמסבי-גור שהוא ציוני כמו מלקולם מקדונלד ותומס. הם מכנים את הפרלמנט הבריטי בשם "מושב זקני ציון", שאין מה לקוות ממנו. דברי אורמסבי-גור מתוארים כמחזקים את ההשקפה הערבית שאין לראות ב"ועדה המלכותית" מוצא מן המצב.

מצד ידידינו יש דרישה נמרצת, שנאמר בפומבי כי אנו בעד קואופרציה עם "הוועדה המלכותית". ג'יימס רוטשילד, למשל, הודיע לבן-גוריון, שבנאומו בפרלמנט בזמן הוויכוח יודיע בפירוש שהוא בעד ועדה מלכותית. מסרתי כבר להנהלה כי בתוך הפקידות הבריטית רווחת דעה שיש להודיע לערבים, שאם כי אין לעשות מאומה בנוגע לעלייה על-פי ה"שדיול" הנוכחי, הרי ב"שדיול" הבא תנהג הממשלה בהתאם להוראות "הוועדה המלכותית". במקרה שזו לא תסכם את כל מסקנותיה עד הסתיו, יבקשו ממנה להקדים את מסקנותיה בענייני העלייה.

אחד הפקידים הבריטים הגבוהים אמר לי, שליהודים אין מה לחשוש מהצעה כזאת, כי בין כה תנהג הממשלה ביחס לעלייה בעונה הבאה לפי מסקנות "הוועדה המלכותית", ואילו הערבים עשויים למצוא סיפוק בהצעה כזאת. יהודי אחד הציע הצעה דומה לראע'ב נשאשיבי ושאל אותו אם הוא רואה מוצא בסידור כזה, שאם כן הוא יבוא בדברים עם היהודים. נשאשיבי ענה, שאף כי אינו רואה בזה מוצא, רוצה הוא בכל-זאת להתייעץ עם חבריו ויהיה עליו לגשת ליפו כדי להתייעץ עם ראש העירייה שם (ראע'ב העיר, שהדרך היא בסכנה, כי היורים אינם מבחינים בין ערבים ליהודים, אולם בכל זאת הבטיח לגשת שמה), ומחר ייתן את תשובתו. אותו יהודי הציע לראע'ב הצעה שנייה, שיצא את הארץ בדרכו ללונדון ויפרסם בגילוי דעת שהוא רואה את כל העניין כאינטריגה של סיעה אחת ומציע להפסיק את השביתה, ובדרך זו ישרת את ענייני עמו בהיותו בלונדון.

בעיתונות היום יש ידיעה, שאולי ביום ב' יימשך הוויכוח בפרלמנט. הכוונה היא ודאי שיתנו עוד לכמה צירים אפשרות להגיד את דברם בישיבת יום ב'. לפעולה הכללית המוטלת על משרדנו בלונדון, כמו יחסים עם העיתונות ועיבוד דעת הקהל, נודעת עכשיו חשיבות מיוחדת לרגל נוכחותם של ג'מאל חוסייני וחבריו בלונדון. הם הגיעו ללונדון ערב הוויכוח, וג'מאל היה נוכח בפרלמנט ביום ו'. בהתאם לידיעותינו, טילגרף ג'מאל לארץ שאין להיבהל מהוויכוח בפרלמנט, כי יש הבדל בין פוליטיקה מעשית של הממשלה לבין דבריה בפרלמנט. ג'מאל חושב, שרצוי להכין קודם את דעת-הקהל ורק אחרי זה לבקר אצל אורמסבי-גור.

הפקידים הערבים הגבוהים הגישו תזכיר לנציב העליון, בו הם מסבירים שהמוצא היחיד מהמצב הוא הפסקת העלייה. הם אינם מאיימים בשביתה, אבל יחד עם זאת הם מתארים את מצבם הקשה מנשוא. המנהיגים הערבים חשבו, שלאחר שביתת העיריות יעברו לשביתת הפקידים, אולם שביתת העיריות התמזמזה ואז חשבו על השבתת "המועצה המוסלמית העליונה", ומכאן חשיבות מרובה להודעת אורמסבי-גור בפרלמנט, ש"המועצה המוסלמית העליונה" החליטה שלא להשתתף בשביתה. הודעה זו עלולה להרגיז את ראע'ב נשאשיבי[1] ולהגביר את הריב בין המפלגות. ייתכן מאוד שלשם כך נאמרה.

בינתיים קיים החשש, שאנו עומדים לפני תקופה חדשה של מעשי אלימות קשים בארץ. ההנהלה בלונדון תמשיך ודאי ללחוץ על הממשלה שתאחז בכל האמצעים כדי להפסיק את המהומות. קיבלתי מכתב מד"ר וייצמן מלונדון ונוכחתי לדעת שגם אנשינו שם רואים את המצב כמונו, היינו שפעולת הנציב העליון אינה די אפקטיבית. עורך ה"טיימס" מסר לליאו כהן, שבביקורו אצל אורמסבי-גור אמר לו הלה שגם הוא אינו מרוצה מפעולת הנציב בימים הקשים.

פעולתה העיקרית של המחלקה המדינית בירושלים בשבוע שעבר הייתה גיוס נוסף של שוטרים יהודים. מהמשטרה הודיעו לנו שנצטרך לשלם גם משכורת וגם מחיר המדים, והיא תיתן רק את הרובים. שוחחתי עם המזכיר הראשי והוא הודיע לי, שהמדים יהיו על חשבון הממשלה ורק ההחזקה על חשבוננו. מר הול טען, שלמעשה גם ההחזקה לא תעלה לנו מאומה, כי אנשי המקומות ישמשו כשוטרים מיוחדים. הסברתי לו שהוא טועה, כי גם ההחזקה עולה בכסף וגם הקבוצות עצמן מפסידות משחרור עובדים לשמירה. בסוף השיחה הצעתי לחלק את התשלום – מחצית עלינו ומחצית על הממשלה. מר הול אמר שישוחח עם הנציב העליון בשאלה זו. עד עתה לא קיבלנו את תשובתו. עם גמר הסידורים האלה יהיו לנו בסוף השבוע 1,300 שוטרים מיוחדים מזוינים ברובים נוסף לכ-500 יהודים במשטרה הרגילה. הוחלט לשלוח את כל 800 השוטרים המוספים לשמירה בנקודות החקלאיות, ורק לאחר גמר הסידור הזה נדרוש מהממשלה להגביר את השמירה בערים. אנשינו חושבים שבתוספת 800 שומרים מזוינים אפשר יהיה לתת הגנה מספקת פחות או יותר למקומות וגם אפשרות-מה למתיישבים לנוח מדי פעם מעבודה ביום ושמירה בלילה.

הבעיה של הביטחון בארץ קשה מאוד, כי כנופיות טרוריסטיות מסתתרות בהרים ובמערות, משוטטות בין הכפרים ומגיחות כפעם בפעם מהמארב לעשות מעשי חמס (סבוטז'). הממשלה מסתפקת בהדיפת התקפות, לפעמים הדיפה נמרצת, אולם אינה רודפת אחר הכנופיות. אין אנו יודעים מה מתכוננת הממשלה לעשות בעניין זה, אם כי רק לפני ימים אחדים אמרו לנו, שעם בוא תגבורת הצבא תתחיל גם רדיפה אחר הכנופיות. נראה שקשה מאוד לצבא סדיר, שאינו מכיר את הארץ, את הריה, גבעותיה ומערותיה, להילחם נגד כנופיות פרטיזניות. בעצם זהו תפקיד המשטרה, אולם בימים אלה אין הממשלה יכולה להשתמש במשטרה הערבית לכך. הובעה לכן הדעה, שאנו נציע לממשלה לשתף את היהודים בפעולות אלה בתור שומרים או בתור מורי-דרך. ההצעה היא שהממשלה תגייס מספר מסוים של יהודים לשם סיוע למשטרה הבריטית בפעולותיה נגד הכנופיות. ספק רב אם ההצעה תתקבל על-ידי הממשלה. [---] ייתכן שהצבא, המעוניין להשמיד את הכנופיות, ידרוש גיוס כזה. על-כל-פנים, ברור שעלינו להציג את הדרישה הזאת בפני הנציב באופן סודי ותהיה לנו תעודה שהצענו בזמנו את עזרתנו בפעולה נגד הכנופיות.

בישיבה האחרונה של ההנהלה, בזמן הדיון על החוק המיוחד המאיים בעונש מוות בעד יריות בצבא ובמשטרה, הציע מר גרינבוים[2] לדרוש תיקון, שלפיו עונש- מוות יחול גם על יריות באזרחים ולא רק במשטרה. המחלקה המדינית דנה בשאלה זאת, ומסקנתה היא שיש להציג דרישה זאת וגם דרישה להחמרת העונש בעד עקירת עצים. היום הופיע חוק חדש המאיים במאסר מ-5 שנים עד מאסר עולם בעד החזקת נשק. החוק הזה מסוכן מאוד גם לנו, בייחוד נוכח הרוח השוררת כיום בבתי-הדין. אומנם השופטים הבריטים התנהגו בעניין זה במשך המאורעות באופן הוגן (קופלנד ואחרים), ואף-על-פי-כן ייתכן שנצטרך לבוא בדברים עם הממשלה בנוגע לחוק זה. הנציב העליון שלח אלי את העתק תשובתו למר בן-צבי, בו הוא מודיע שהממשלה אוחזת בכל האמצעים נגד הכנופיות הנודדות, ולנוכח רצינות המצב והפשעים המתרבים הוא קובע חוק של עונש מינימום בעד החזקת נשק וזריקת פצצות.

[---]

 

הערות


[1]  שכן המועצה המוסלמית העליונה וראשה – יריבו המופתי חאג' אמין – נפטרים בדרך זו מלסכן עצמם בסכסוך חמור עם השלטון.

[2]  יצחק גרינבוים (1879–1970) – מנהיג הציונות בפולין. ציר בסיים הפולני ומנהיג גוש המיעוטים בו ב-1922. עלה ארצה בשנת 1933. היה חבר ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות. ביוזמתו הוקמו לשכות עבודה כלליות בארץ. בשנים 1948–1949 שר-הפנים בממשלה הזמנית. חי בקיבוץ גן שמואל.

 

העתקת קישור