יום א', 9/10/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יום א', 9/10/1955

 

 

יום א',  9/10/1955

 

בעיתונות דברים כדורבנות מפי משה שפירא על החלטתם הנחושה של אנשי הפוהמ"ז לא להיכנס לממשלה בתנאים הנתונים. הסיכוי של ממשלה ראשונה בישראל שבה לא תיוצג היהדות הדתית, בעוד מפא"י מכורה בה בידי מפ"ם מתוך תלות מוחלטת בשותפות זו - מלבב ומרנין ביותר.

השאלה המעשית היא אם ידחה ב"ג את הצגת ממשלתו לפני הכנסת על מנת לנסות ולשדל את הפוהמ"ז או ידחוק את הקץ ויביא לכנסת ממשלת ארבע מפלגות (בהנחה כי ה"פרוגרסיבים" לא יירתעו ברגע האחרון וייראו בתוספת תיק שני להם פיצוי נאות על בדידותם בקהל מפלגות הפועלים). מסקנה אחת מהתשובה על שאלה זו היא לגבי הוויכוח המדיני המאיים עלי בגזירה של הכנת נאום גדול. אם תוצג הממשלה עד ליום ד' או בו - הריני פטור מנאום פתיחה, ואילו אם תידחה הצגתה - לא יהיה מנוס מוויכוח מופרד על מדיניות חוץ ואז כלתה אלי הרעה.

אולם בישיבת הממשלה, כשעוררתי את השאלה, הציע ב"ג כי גם במקרה זה לא יהיה ויכוח כללי, אלא הממשלה (זאת אומרת אני) תענה על נאומי שני נציגי "חרות" ו"הכלליים" ותציע העברת העניין לוועדת חוץ וביטחון. הצעתו זו נתקבלה - לדעתי מתוך התעלמות גמורה מהתפיסה שבציבור ובסיעות הכנסת.

אחרי הישיבה נסענו כולנו לראות בהפגנת המכשיר שהמציא הפיסיקאי [צבי] תבור - הרתחת מים בכוח עוצמת השמש. מקצה מזה נכנסים מים בצינור גומי רגיל ומקצה מזה בוקע תימור של קיטור, כמו מזרבובית של קומקום שָפות על כירה. המכשיר עומד להישלח לתצוגה בתערוכה מדעית בארצות הברית.

צפורה נסעה לחיפה לחוג חנוכת אוניית-השילומים החדשה "ישראל" ואיוותר אנוכי לבדי. כל אחה"צ והערב דגרתי על ניירות.

במברק מ[גדעון] רפאל מניו-יורק מסופר על חידוש המגע בין הקווייקר ג'קסון לבין שר החוץ המצרי פאוזי, המחייב המשך הטיפול בקירוב הקצוות. דרוש לו הסדר בענייני ירושלים, הפליטים והרציפות [הטריטוריאלית מצרים-ירדן]. אשר לפליטים אינו דורש סתם החזרה, אלא הכל תלוי בגודל הפיצויים ובממדי איחוד המשפחות.

איסר בא וישב שעה ארוכה. המשכנו את הוויכוח על פעולה ישירה כלפי מצרים. הרציתי נימוקי התנגדותי ליוזמת הרפתקה נועזת מצדנו. המעצמות אומנם מסתייעות בעצמן כלפי מצרים באיומי תגובה ישראלית מוחצת, אך חזקה שתתעמרנה בנו אם באמת נצא לפעולה, ונמצאנו קירחים מכאן ומכאן. כלפי דעת הקהל בעולם ניתן צידוק מלא לטענת נאצר כי אנו זוממי התוקפנות ועליו להזדיין מכל הבא ליד למען יוכל להתגונן. איסר טען כי עכשיו אחת היא איך ישתלשלו העניינים בטווח קצר - מלחמה בינינו לבין מצרים אינה ניתנת להימנע ומוטב כי תבוא בתנאים יותר נוחים לנו. עם זה הסכים כי אם פנינו לא למלחמה עלינו לערוך התקפה רבתי על ממשלת ארה"ב להשגת ערובה ונשק ולכן נודעת חשיבות מרובה לנסיעתי.

רוב זמן שבתו אצלי סיפר איסר במפורט על ביקורו בארגנטינה. הוא נסע לשם לבדוק כמתוכנן מראש על מנת לבדוק צרכים ואפשרויות של ארגון הגנה עצמית אך נקלע לבואנוס איירס ממש עם פרוץ הקרבות בין הצבא המורד ונאמני פרון. היהודים הם מלאי הערצה למדינת ישראל שידעה לכוון את השעה בדייקנות כזו. שמונה ימים עסק איסר בגיבוש המבנה הארגוני להגנה יהודית ובגיוס עסקנים לנשיאה בעולה.

צפורה חזרה בשעה מאוחרת וסיפרה על האונייה הנאה והמרווחת.

 

העתקת קישור