יום ב', 1/8/1955
בעיתונות גילויים מפוצצים על אופן הפלת המטוס בבולגריה: שני מטוסי קרב בולגריים הכריעוהו; היו לכך עדי ראייה; גם משלחתנו, שחזרה מבולגריה ליוון, מסרה על חלקים רבים של המטוס נקובים כדורים.
הכלכלן היהודי-אמריקני ברנרד בל בא לביקור של פרידה. הוא חוזר לארה"ב לאחר שעמד כאן בראש חבר היועצים מיסודו של אוסקר גאס - עם התפרקות לשכת הייעוץ. אשתו הגויה ושתי בנותיו יצאו לפניו ואשתו כותבת כי הבנות מתעקשות לדבר עברית ומסרבות גם לענות לאחרים בשפה אחרת.
בל מסכים בפה מלא כי חלה לא רק התקדמות משקית רבה אלא חל גם שיפור ניכר במדיניות הכלכלית. אין הארץ מחוסנת עדיין בפני משבר אם תתמעט באופן ניכר עזרת החוץ בטרם יוגדלו הייצור והיצוא בהרבה. הסכים כי פיתוח מהיר של התיירות יכול לתרום הרבה לסתימת הפירצה. הבעיה העיקרית - השקעה נוספת של הון. הזהיר מאשליית תעשיות יסוד: הארץ מיועדת לפיתוח חרושתי מגוון ביותר אבל אין לה סיכויים להתחרות בהצלחה עם חו"ל על ידי ריכוז היוזמה וההון בענפי-אב.
רובו של הבוקר ביליתי במשרד החוץ בחיבור איגרת לאו נו על תוכנית שיתוף הפעולה הכלכלי בין בורמה וישראל.
יוסף תקוע נכנס לבשרני כי שלושת אסירי גונן ישוחררו ע"י הלבנונים מחרתיים, בתנאי שהדבר לא יתפרסם רשמית. ייתכן כי הדבר יסייע לשחרורם של ארבעת אסירי דמשק, אם כי שם נשמעת הטענה כי יש להמתין עד לאחר הבחירות שנועדו לסופו של חודש זה. שחרור אנשי גונן הוא מיבצע צרוף של משרד החוץ. לעומת זה אי-שחרורם של העצורים בסוריה נזקף לחובת המשרד. קל מאוד לטעון שאילו "חטפנו" קצינים סורים, הייתה ממשלת דמשק לוקחת מוסר. אין בזה כל ביטחון - החטיפות היו יכולות גם לחזק את עקשנות הסורים ובינתיים היה עובר זמן עוד יותר ממושך - אבל אי-אפשר להוכיח זאת.
דוד הכהן נכנס לשוחח שוב על עתיד היחסים עם בורמה. בינו לבין המנכ"ל הובשלה ההצעה לשלוח לרנגון את יעקב שמעוני. דוד עורר גם שאלת השתתפותו הוא בעצרת הקרובה. יש לו כנראה חשק רב לנסוע וקשריו באסיה עשויים להועיל, אך הוא כבר היה חבר המשלחת לאו"ם זה שלוש פעמים ויש לבדוק אם לא הגיע תורו של מישהו זולתו. מועמד אפשרי עכשיו הוא אהוד אבריאל, לאחר שנבחר לכנסת.
אחה"צ התייעצות קצרה עם המנכ"ל ואליצור על פירסום ענייני זוועת המטוס בעיתונותנו ואחר כך ישיבה ממושכת עם המנכ"ל, לוריא ואבנון על תוכניות מינויים במשרד לתקופה הקרובה. וולטר עומד לצאת לאירופה לחודש ויותר - ישמש ראש משלחתנו לוועידת חקר האטום בז'נוובה ואח"כ יבקר בנציגויות וישתתף בהתייעצות בענייני מזא"ר שתתקיים בהלווציה [שווייץ]. ארתור ימלא מקומו זו הפעם הראשונה.
בשבתי אחר כך על התיקים הובהלתי לבוא למסיבת גן שערך הממונה על עיריית ירושלים לכבודו של גרנדוס. מהפכן גואטמלי זה עורר עליו חמת הסגל כולו על ידי השתקעותו בירושלים. עמיתיו מחרימים אותו ואיש מהם - פרט להולנדי, היושב גם הוא בבירה - לא בא לקבלת הפנים. יש לעודדו ולאפשר לו לדווח לממשלתו כי ממשלת ישראל חומה עליו. נסעתי לגן השושנים וראיתי ליגיונות של נכבדי ירושלים נהנים איש מרעהו וממזג האוויר הנפלא.
במשך היום טילפן לי טדי על שיחתו עם ב"ג, לאחר ההתייעצות שהייתה לנו אתמול. לתומי חשבתי כי כשאמר ב"ג כי סוף סוף עניין הפיקוח על ועדות ש"ן אינו אלא פרט מינהלי, היה בזה רמז כי הוא מוכן להמשיך במצב הקיים. והנה מתברר כי מנוי וגמור עמו, מייד לאחר שייכון שלטונו, להחזיר את הפיקוח למשרד הביטחון. אמרתי לטדי כי צעד כזה פירושו קרב ומשבר.
תקוע שאלני היום אם יישאר המצב הקיים. אריה שלו נמצא בחופשה ומצפה לחזור לתפקידו. במטכ"ל כנראה בטוחים הכל כי אך יחזור "הזקן" לשלטון - תחזור עטרת המטכ"ל ליושנה בתחום זה של מדיניות ביטחון, שאינה למעשה אלא מדיניות חוץ.
עם קריאת חומר בערב נתקלתי במברק של [זאב] ארגמן מבוקרשט ובו הסתמכות על דבר שאמר לו הממונה הסובייטי: אילו היה לבריה"מ ביטחון כי ישראל עצמאית כלפי ארה"ב, אפשר היה לדבר על הרחבת העלייה מבריה"מ ומה"עממיות". פסוק זה עלה בד בבד במידה מפתיעה עם מה ששמעתי באותו עניין מפי אברמוב באותה ארוחת צהריים ב[-מלון] "רמת אביב", בעיצומה של קלחת הבחירות. כל השבועות האלה לבי נוקפני על שלא מצאתי שעה להכתיב את השיחה ההיא [לתיקי משה"ח]. למרות השעה המאוחרת קראתי את רוחמה והכתבתי את השיחה, ככל שיכולתי לזכור לאחר שחלפו שלושה שבועות.
