מתוך יומן העבודה - לונדון, 29.11.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 29.11.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                         לונדון, 29.11.1939

 

[---]

נחום גולדמן מסר על מצב ענייננו הצבאי בצרפת. הייתה לו שיחה עם בוליט והתברר לו דבר פשוט: קיים באמריקה חוק מפורש האומר על אמריקאים להתגייס לצבא זר והאוסר כל תעמולה באמריקה להתגייסות כזו. גולדמן שאל: אם כך, כיצד זה פנה שיקורסקי[1] בכרוז אלחוטי [ברדיו] אל הפולנים שבאמריקה להתגייס לצבא הפולני המתארגן בצרפת? בוליט ענה: טוב ששאלת, אספר לך מה קרה. בתשובה לכרוז זה קיבלתי הוראה טלגרפית ממחלקת-המדינה להודיע לממשלה הפולנית שהיא רשאית להוציא כרוזים ככל העולה על רוחה, אך אם תיגש לפעולה ותשלח משלחת לאמריקה לארגון הגיוס, ייאסרו השליחים בדרוך כף-רגלם על אדמת ארצות-הברית. הוא עצמו מסר זאת לשיקורסקי והלה בא מבוהל לצירות האמריקאית כשפיו מלא התנצלויות - הוא לא ידע על האיסור, וחלילה לממשלתו לפגוע בחוקי ארצות-הברית וכו'. תוצאת אותה שיחה הייתה שנשלח מברק בחתימתו לנשיא רוזבלט המבקש סליחתו על המשגה שנעשה.

מצב זה של העניינים באמריקה ידוע היטב לצרפתים ושאלת גיוס "צבא יהודי", מורכב בעיקר מיהודים אמריקאים, שיילחם "בצידו של הצבא הצרפתי" - נוסחתו של אלברט כהן ההוזה - ירדה אפוא מעל הפרק. גם התוכנית המצומצמת של unit'es de marche וגדודים יהודים נפרדים - נתקלת עכשיו בהתנגדות. על-כל-פנים, כנראה אין לדבר יותר על גדודים בעלי סימן יהודי מיוחד. לדעת גולדמן ייתכן בכל-זאת שאפשר יהיה לרכז יהודים ביחידות מיוחדות אשר מבלי שתיקראנה יהודיות תהיינה יהודיות למעשה. הוא שאל: ומה אם נביא יהודים מארץ-ישראל? אמרו לו שיהודי ארץ-ישראל שאני. בהם אפשר להכיר כיהודים באופן רשמי. אלא שלגבי השימוש ביהודי ארץ-ישראל יצטרכו לשאול את פי בריטניה.

אמרתי לגולדמן שבכלל דבר הוצאת בחורים מהארץ לחזית המערב הוא עניין קשה ומסובך, אך גם אם נגיע למסקנה שהדבר כדאי, הרי רק במסגרת הצבא הבריטי, למען יהיה במפעל זה משום כיבוש עמדה מדינית לציונות בבריטניה ובשום פנים לא בקשר עם הצבא הצרפתי.

דומה שאנו עומדים בפני חיסול הפרשה הצבאית שלנו בצרפת, על אף כל ההבטחות שהושגו והתקוות שנתלו בהן.

מהידיעות על המצב הכללי שהביא גולדמן - בשורה על קרבת קצה של המלחמה: באביב הבא תיגמר! מישהו המקורב לפונק[2] מסר על המחסור החריף בחומרי-גלם השורר בגרמניה והשולל כל אפשרות של החזקת מעמד. כיבושה של פולין דחה את הקץ לחודשים - אלמלא הכיבוש הזה ואוצרות חומרי-הגלם שהנחיל לגרמניה היו הנאצים עומדים כבר עכשיו על עברי פי פחת...

[---]

 

הערות

[1]  גנרל ולאדיסלאב שיקורסקי (Sikorski Wladyslaw) - (1943-1881) - ראש הממשלה הפולנית בגולה ומפקד עליון של הכוחות הפולנים 1943-1939.

[2]  וַלטר פונק (Funk Walther) - (1960-1890) - מראשוני הנאצים וממקורבי היטלר. מ-1938 עד נפילת גרמניה היה שר-האוצר הגרמני ונשיא הרייכסבנק. נידון בנירנברג למאסר-עולם, אך שוחרר ב-1957 מטעמי-בריאות.

 

העתקת קישור