מתוך יומן העבודה                                                                         לונדון, 19.11.1939

פעם אחת הייתה לי שהות לישון כאוות-נפשי, מבלי שאהיה מוכרח לקום לאיזה עניין, אך השטן קיטרג. סאותפורט לחוף הים תשכון והמלון על שפת הים ממש. כל הלילה יללה הרוח ושנתי נדדה.

ניגשתי לוועידה. בעלת צורה. כשלוש מאות צירים וקהל, רובם מערי לנקאשייר. לונדון כמעט בל תיראה. סקוטלנד מרובה ממנה. אחוז הנשים כביר. נכנסתי בשעה ששמשון רייט נשא את נאום הנשיא. הוא מהאנשים המתחבבים יותר ככל שאתה מכיר אותם יותר. תרבותי, שקול, בעל ביטוי וציוני אמיתי. יודע עברית. חשוב גם במקצועו (ואולי דא עקא).

את ארוחת-הצהרים אכלה הוועידה בצוותא. ה"מאורע" בישיבת אחר-הצהרים היה טקס הגשת תעודת ספר-הזהב לבורטון מלידס, אחיו של סר מונטגיו בורטון[1] (המלביש עכשיו את הצבא*). בורטון זה (האח) עם עוד יהודי אחד בלידס הגו רעיון להכניס את קופסת הקרן הקיימת לבתי החרושת. אמרו ועשו. התחילו מבית-החרושת של בורטון ועברו לאחרים. המפעל בנוי על מס עצמי קבוע - פני לשבוע. גויים נענים כיהודים, אפילו יותר מיהודים. עשו בדרך זו כבר יותר מ-1000 לא"י ועוד ידם נטויה.

רוזטי אומר שהגויים נענים משום שכולם מאורגנים והם יודעים שהקרן הקיימת עוסקת בהתיישבות עובדת. הוא סבור שכדאי להסתדרות להוציא חוברת מיוחדת באנגליה על הקרן הקיימת.

בחלקי נפל נאום-הנעילה. כיוון שאני לוקה במכת ההתכוננות לנאומים, שאלתי מראש כמה זמן הוקצב לי. הראו לי שחור על-גבי לבן בתוכנית: 50 דקה. נחה דעתי והתכוננתי לפי מתכונת זו. לבסוף אכלוני "מציעים" ו"תומכים" למיניהם - חלוקת עליות ותו לא - ונאמתי פחות מ-30 דקה. הייתי דומה בעיני לשייט המשליך כל הזמן ממשאו הימה ובלבד שיגיע לחוף. הצרה הייתה שלא היה לי את מי לאכול - הייתי האחרון, מייד אחרי נאומי נקבעה הופעתו של ראש-העירייה בוועידה. והוא אומנם הופיע ב-5 בדיוק, שרשרת זהב ענק לגרגרותיו, ורעייתו איתו. נהניתי מאוד גם מנאומו השני של רייט, לכבודו של ראש-העירייה. אף הראש נאם ועוד אחד מהעירייה ושניהם הפליגו בשבת הקרן הקיימת והעיר סאותפורט.

אחרי התה הסיעוני אנשים טובים לליברפול. מן הדין היה שאישן קצת אחרי ליל-נדודים ולפני נסיעת-לילה ברכבת, אך הם היו מעוניינים להראות לי מראות ליברפול בלילה ולשמוע על ארץ-ישראל: ראש המועצה הציונית בליברפול ומזכיר המועצה, שניהם בחורי-חמד, ואיתם בחורה אחת יפת-תואר [---] סוף-סוף תמו טיולינו, הובלנו את הבחורה לשמירת-לילה בתחנה להתגוננות אנטי-אווירית, ואני הובלתי לתחנה. מצאנו את הרכבת מלאה וממולאה - חיילים ומלחים למכביר. בקושי מצאתי מקום והייתי יושב זקוף ודחוק, ללא שינה, כל אותו הלילה. [---]

* באנגליה אומרים שהצבא שלהם 184).(led by a Jew, fed by a Jew (Lyons (by a Jew (Burton

[מונהג על-ידי יהודי, ניזון על-ידי יהודי (לאיונס) ומולבש על-ידי יהודי (בורטון)]

הערות