מתוך יומן העבודה - לונדון, 13.10.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 13.10.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                            לונדון, 13.10.1939

 

[---]

הגיע מברק מברלס מז'נבה: 343 הרישיונות בברלין כולם של נוער. בווינה 60 של בעלי-הון ו-7 של עובדים. כולם נעולים.

[---] אחרי השיחה הכלכלית עם מקדונלד בדעתי לדרוש ממנו שיחה שלישית בענייני עלייה. בזה ייתם המחזור. אדרוש סידור השיירים של המכסה הקודמת ואעורר מחדש את שאלת מכסת הפליטים לעונה הנוכחית - בשביל פולנים שברומניה וגרמנים שבמערב.

[---] בימים אלה מתכנסת ועידת "הדסה" להחליט על תוכנית פעולה להבא. יש סכנה שיניחו כי עליית הנוער נפסקה ויקבלו על עצמם עול אחר: עבודה סוציאלית בארץ-ישראל. לשעבר, כשנשקפה פעם סכנה שלא יינתנו יותר רישיונות לעליית הנוער, הגתה הגברת סאלד תוכנית של עליית נוער פנימית, בתוך הארץ, מן העיר אל הכפר. חשוב מאוד לחדש עכשיו תוכנית זו ולפעול ש"הדסה" תתמיד במפעל עליית הנוער. "הדסה" מתנגדת לעליית נוער ב' [בלתי-לגאלית] ולא תסכים בשום פנים לכלכלה. אך אם תבוא עלייה כזו לארץ, הרי דינה יהיה כדין נוער הנמצא בארץ, ואם תתקבל התוכנית של עליית נוער פנימית, יוכנסו גם העולים לתוך המסגרת.

ישיבת המשרד הפוליטי: בפי, לוקר, לואיס, ארתור ואני. בפי לא שמעה שום הד מברנדן-בראקן, שקיבל על עצמו להפעיל את צ'רצ'יל בעניין חוק הקרקע. לואיס היה אצל הארבי וקיבל רושם שהארבי כלל לא שוחח עם הליפאכס בשאלה זו או שלא הצליח לעורר את התעניינותו. הארבי יעץ ללואיס באופן פרטי לפנות למנהיגי האופוזיציה... היום מתקיים ראיונו השבועי של לואיס עם בטלר, כמקשר בין הסוכנות ובין משרד-החוץ. אני אלך איתו ונדבר בשאלת חוק הקרקע. כשהיה לואיס אצל הארבי אמר לו זה ששמע מבטלר כי הוא יודע שאני כאן ומחכה לביקורי. אבל אילו הלכתי אל בטלר בטרם ראיתי את מקדונלד היה מצלצל אליו מייד והיה נגרם סיבוך.

נתקבל פרוטוקול שיחתו של ברני [דוב יוסף] עם המזכיר הראשי: הצעת הממשלה שנשלח אנשים לגדודי-עבודה בחזית המערב, סירובנו, טענת המזכיר הראשי שאין אנו עומדים בדיבורנו - הבטחנו עזרה וכשהיא נדרשת הרינו משתמטים.

בפי מדוכאה מאוד מפחד "מה יאמרו הבריות" כאן. אמרתי לה: אנחנו עם, הצענו עזרתנו הצבאית כעם ורק באופן זה היא יכולה להתקבל. עד שיתברר להם הדבר - כי אנו עם ולא סתם תושבים - תהיינה צרות לנו וכישלונות להם, אבל אין לנו ברירה. [---] בפי ראתה קרן אור במברק מירושלים המאשר כי אנו נותנים אנשים לפלוגות-העזר הבריטיות והציעה שנדאג כי יתפרסם שהסוכנות מסייעת לגיוס זה, שכן עם פרסום דבר הגיוס הממשלתי הכללי ניטשטשה עובדת העזרה היהודית. הברקתי לירושלים שחשוב לפרסם כי הסוכנות מספקת את צורכי הצבא באנשים [---]. הקשיתי גם על ההפרש הרב בין שכר-הדירה הארץ-ישראלי והאנגלי. הפרטים האלה נחוצים לי לראיון עם איירונסייד או עם מישהו אחר במשרד-המלחמה. על מכתבי לאיירונסייד טרם קיבלתי תשובה.

ב-6 אצל בטלר במשרד-החוץ יחד עם לואיס. הרציתי בקצרה את עניין חוק הקרקע עם כל ה"הרבצה". בטלר נראה כמתרשם. הוא אמר שהטענה ביחס למועצת חבר הלאומים יש לה תוקף, ושידבר עם מלקולם (מה יאמר לו לא פירש) ועם חבריו במשרד (קרי: הליפאכס?). הוסיף כי חשוב שיש קשר ישר בין הסוכנות ובין משרד-החוץ וכי חבל שלא היה קשר כזה בשנים הקודמות. רמז שיש למשרד-החוץ נגיעה לשאלת ארץ-ישראל גם מבחינת עמדתם של היהודים בארצות אחרות. [---]

עדיין לא עמדתי על טיבו של בחור זה - אם באמת יש בליבו קורטוב אהדה כלפינו או שאין זו אלא שפת-חלקות מקצועית, מצוות אנשים מלומדה של משרד-החוץ.

לואיס עורר את שאלת הרישיונות "הכלואים" בגרמניה - ביקש לברר את מספרם ואם אפשר להשתמש בהם - ואת שאלת ויזות-המעבר דרך צרפת לעולים בעלי רישיונות מבריטניה. בטלר הבטיח לעזור.

בערב סעדתי בבית זיו. החברה הייתה יהודית ברובה. בין הלא-יהודים המעטים צ'ארלז קוקראן[1], מציג-החזיונות המפורסם, זקן נחמד, התעניין מאוד בארץ-ישראל ושאל בתבונה. היה שכני ליד השולחן. שכנתי מצד שני הייתה רוז רוזנברג, מי שהייתה מזכירתו של רמזי מקדונלד (נישאה לפני זמן קצר ליהודי הונגרי). ראיתיה לפני 15 שנה או יותר, בשוב רמזי מארץ-ישראל, ואז היו שערותיה אדומות כאש, עכשיו הן שחורות כעורב [---] סיפרה לי כי במקרה נפגשה עם מלקולם באיזו מסיבה ביום שנתפרסם בו הספר הלבן. אמרה לו: איך תרגיש את עצמך הלילה, בהניחך ראשך על הכר, כשתעלה על ליבך כי יש רק איש אחד בעולם אשר שבעה-עשר מיליון היהודים שונאים אותו יותר משהם שונאים אותך והוא אדולף היטלר? אמר לה: Oh! I care a damn [אני מצפצף]. אמרה לו: לא נאה לחבר בקבינט לדבר כך, השכחת מי אתה? (היא מכירה אותו מהיותו נער). אמר: היהודים עצמם אשמים, הכול נובע מאי-סבלנותם. טפחה על פניו את פרשת ההבלגה ולבסוף כאילו הסכים עמה, שנכנעו לערבים מפני שירו ושרפו.

ישראל זיו סיפר כי ידוע לו ממקור נאמן בהחלט שמתנהל משא-ומתן חשאי בין הממשלה הבריטית ובין קבוצת גרינג על סילוקו של היטלר וכי המלחמה תיגמר לפני כריסטמס.

 

הערות

[1]  סר צ'ארלז בליק קוֹקראן (Cocran Blake Charles Sir) - (1951-1872) - במאי ומפיק תיאטרון בריטי. בצעירותו שחקן נודד בארצות-הברית; חזר לבריטניה והחל לעסוק בהפקת הצגות-תיאטרון חדשניות. היה שנים רבות מנהלו של ה"אלברט-הול", כתב מחזות רבים.

 

העתקת קישור