מתוך יומן העבודה - לונדון, 20.5.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 20.5.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                    לונדון, 20.5.1939

 

בבוקר נפגשנו אצל קפלן, יחד עם שאול [מאירוב] ודוב [הוז] בענייני מימון ההעפלה.

[---]

ארוחת-הצהרים אצל ג'ימי [רוטשילד] להכינו לוויכוח. הוא מתפעל מאוד מהחומר בכתב שקיבל מאיתנו. גם אמרי טילפן למשרד להביע את הערכתו.

חזרתי למשרד לקבל שיחה טלפונית מניו-יורק, דיברו גרינברג וורטהיים.[1] רצו לדעת על הנעשה בארץ, על תכסיסי היישוב, אם ניתקנו את היחסים עם הממשלה לחלוטין, אם חושבים באמת על התקוממות וכיוצא באלה. אמרתי שלי ברורים רק שני עניינים: אי-השתתפות במוסדות [הממשלה] והעפלה. השאר מחייב עיון רב. אמרתי לגרינברג כי לעיתונות כאן מודיעים מוושינגטון שממשלת אמריקה אינה ממהרת לנקוט עמדה נגד הספר הלבן. גרינברג ענה: זה נכון. לוורטהיים אמרתי שאחד הדברים העיקריים כיום זהו מימון עליית 25,000 פליטים. קפלן מוכן לבוא לאמריקה כדי לדון על תוכנית-פעולה. ורטהיים אמר שיתייעצו ויודיעונו.

לתה אצל וייצמן עם נואל בייקר,[2] כדי להכינו לוויכוח.

[---]

חיים מדוכא מאוד ממצב העניינים בארץ.

בערב הגיע מברק מהארץ המכיל שורה של הצעות לוויכוח: לעורר שאלה [בפרלמנט] על איומו של היינינג בראיון עם נציגי היהודים, שהדם אשר יישפך יחול על ראשם של היהודים;[3] להמציא לכל הצירים חוזר חתום על-ידי וייצמן, שיסביר מדוע איננו יכולים לקבל את המדיניות החדשה, ולצרף לחוזר זה את הניתוח שכתב בן-גוריון על הספר הלבן, את מברקו של חיים לצ'מברליין, מאמר ראשי מה"פלשתין-פוסט" ועוד.

שלשום קיבלנו מברק מירושלים שדבריו של בן-גוריון נשלחו באותו יום בדואר-אוויר ועלינו לתרגמם ולהדפיסם כחוברת שתופיע לפני הוויכוח. אין לך הוראה שאי-אפשר לנסחה במלים ולהעלותה בדיו על הנייר, אך בזה עדיין לא מוסבר כיצד יוכל להיעשות הדבר בידי בשר-ודם. חומר שנשלח מהארץ בדואר-אוויר ביום ה' - רק בנס יגיע ללונדון בשבת. הנה מוצאי-שבת, שום נס לא התרחש והחומר לא הגיע. ביום א' אין דואר. משמע שאם לא יתאחר החומר, יגיע ביום ב' בבוקר. אבל הוויכוח מתחיל ביום ב' אחר-הצהרים. מתי יתורגם? מתי יודפס? מתי יופץ? מתי ייקרא? תיק"ו.

 

הערות

[1]  מוריס ורטהיים (Wertheim Maurice) - (50-188691) - ממנהיגי יהדות ארצות-הברית. נשיא הוועד היהודי האמריקאי במשך שנים אחדות, מראשי התורמים למען ארץ-ישראל והקרנות היהודיות.

[2]  פיליפ ג'ון נואל-בייקר (Baker- Noel John Philip) - מדינאי בריטי מראשי הלייבור. עד 1922 עבד במזכירות חבר הלאומים. 1970-1929 חבר הפרלמנט. מ-1946 עד 1951 שר בממשלת בריטניה. הרבה לכתוב בנושאים בין-לאומיים. חתן פרס-נובל לשלום לשנת 1959.

[3]  שישה נציגי היישוב היהודי ובראשם בן-גוריון הוזמנו על-ידי המפקד הצבאי בארץ-ישראל, גנרל היינינג, ביום ה-19 במאי לאחר מהומות-הדמים בירושלים יום קודם-לכן. בדבריו ציין היינינג כי ההפגנה בירושלים מהווה תפנית בהתנהגות היהודים שגילו מידה של התאפקות ראויה לשבח בשלוש השנים האחרונות. "בתוקף תפקידי כמפקד הצבא", אמר גנרל היינינג. "עלי לשמור על החוק והסדר. לפיכך כל דם נוסף שיישפך בארץ-ישראל יחול על ראשם של היהודים. אני מתכוון להפעיל את הנשק היחיד שברשותי - הכוח", אמר הגנרל.

היות שלא ניתנה לו האפשרות לענות לדברי הגנרל פירסם בן-גוריון הצהרה בכתב, שבה עמד על מדיניות-הבגידה של הספר הלבן וקבע כי היישוב היהודי בארץ לא ייכנע לעולם לאיומים של לחץ ודיכוי.

 

העתקת קישור