מתוך יומן העבודה                                                                 לונדון, 9.5.1939

ג'יימס רוטשילד טלפן אתמול ללוריא בחרדה רבה: שמע ממקור בטוח כי ממשלת וושינגטון הודיעה בסוף השבוע שעבר לבריטניה על הסכמתה הגמורה למדיניות החדשה. לא זו בלבד שלא השמיעה שום התנגדות, אלא להיפך, כאילו זירזה את הממשלה הבריטית לבצע את החלטותיה. טילגרפתי את הדברים לאמריקה בהמתקה ידועה. קשה לשער שאמריקה תזרז את בריטניה נגדנו. הודעתי ששמענו כי הבית הלבן הודיע לבריטים שלא יתנגד.

ניימיר הביא ידיעות מן המקור. מספרי העלייה עומדים בעינם - היינו 75,000. אף תאריך הפרסום בעינו. הדברים נמסרו לו לאחר ישיבת ועדת-הקבינט שהייתה אתמול. בעיתונים דובר כאילו יש מחלוקת בשאלת מספרי העלייה - אחדים מהמיניסטרים דרשו להקטין את המספרים. לפי סיפורו של ה"טיימס" יש לחשוב שהדיון בוועדה אתמול מסיים את הפרשה.

מירושלים הודיעונו אתמול שווייצמן יגיע ביום ד'. זה משנה את פני הדברים - יהיו לו, אפוא, יומיים לפעולה. התקשרנו הבוקר עם משרד ראש הממשלה וביקשנו ראיון. כעבור שעה טילפן המזכיר ומסר כי מאז דיברנו אתו קיבל מברק מירושלים באותו עניין. הראיון נקבע ליום ה' אחר-הצהרים.

שוב פניתי לקרידי בדבר ראיון איתו. המזכירים טוענים שהוא שקוע ראשו ורובו בחוקי חובת הצבא ומבקשים להתאזר בסבלנות.

דוב ולוקר נפגשו עם ראשי סיעת הלייבור וביקשום שילכו שוב אל צ'מברליין. לתימהונם הסכים אסלי מייד שיש לפעול שוב - למרות שכבר נפגשו עם ראש הממשלה באותו עניין בשבוע שעבר. מייד צילצל למזכירות ראש הממשלה וקיבל ראיון לאחר-הצהרים.

[---]

בותבי טילפן כי צ'רצ'יל אינו רואה אפשרות להתערב. נראה שיחסיו עם צ'מברליין הם כאלה שאין לו שום אפשרות לפנות אליו - גם אילו רצה לפעול.

[---]

ליאון בלום הגיע היום ללונדון. בדרכי לארוחת-ערב אצל קסלר[1], בעל ה"ג'ואיש כרוניקל", קראתי בעיתון-הערב כי הוא יתראה מחר בבוקר עם הליפאכס וייסע לארוחת-צהרים לאחוזתו של צ'רצ'יל. טילפנתי מבית קסלר למיס מיי שתתקשר עם בלום ותסדר לי ראיון למחר בבוקר. כעבור רגעים אחדים הודיעתני כי בלום מוכן לקבלני במלונו ב-8.30 בבוקר.

הערות