מתוך יומן העבודה - לונדון, 3.5.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 3.5.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                 לונדון, 3.5.1939

 

נזכרתי שבראשית השיחה נגע בטלר אתמול בעלייה הבלתי-לגאלית. כתבתי לו מכתב והסברתי את עמדת היישוב בעניין זה. ציינתי את התמונה של אחת האוניות האלו שניתנה אתמול ב"טיימס" עם כתובת: "הניסיונות הנעשים עכשיו להעלות על חוף ארץ-ישראל מהגרים יהודים בלי רשות גורמים צרות רבות לממשלה" - כאילו ממשלת ארץ-ישראל היא הטעונה רחמים בכל העסק הזה. אגב הזכרת ה"טיימס" הוקעתי את המאמר על קפריסין שהופיע בעיתון זה היום - כולו מחרוזת מרגליות. נאמר בו שמאז נתבטל שם השלטון העצמי לפני שבע שנים חלה התקדמות רבה בכל מחלקות הממשלה והטבה ניכרת ביחסים בין העם והשלטון; שצורת השלטון שנתבטלה לפני שבע שנים עם פירוק המועצה המחוקקת היה בה להג רב ומעט תכלית; שהקפריסאי הוא חקלאי שאינו דורש אלא שקט ושלום, שכל הסיפורים כי האי רוחש אי-שקט הם שקר וכזב; ושאי השקט שישנו אין בו כל ממש - הקולר תלוי בתעמלנים שכירים וכו' וכו'.

ישיבה עם לוקר, לוריא ובקשטנסקי על פעולות בפרלמנט ובעיתונות. על יסוד ידיעה ב"דיילי אכספרס" הביע בקשנסקי השערה כי פרסום הספר הלבן נדחה בכוונה כדי לחכות לגמר הדין-וחשבון על גוויאנה הבריטית[1] ולפרסם את שני המסמכים זה ליד זה. החלטנו לאחוז באמצעים כדי לבקע את שלפוחית-הבורית הזאת קודם זמנה - לפחות על-ידי פרסום ב"ג'ואיש כרוניקל". הפעולה בפרלמנט נמשכת - קזליט הביא למזכיר הסיעה השמרנית גילוי-דעת חתום על-ידי 20 צירים מתומכי הממשלה. אחד מידידינו, ג'ונס[2], דיבר אף הוא עם מזכיר הסיעה והתרה בו שהוא וחבריו יצביעו נגד הממשלה. קבענו עם מי מהצירים השמרנים יש עוד להיפגש.

את מכתבי ל"טיימס" בעניין האוניות המוחזרות לקח לוריא אל קזליט שהסכים לחתום עליו בשינויים קלים. ספק אם ה"טיימס" ידפיס את המכתב, כי קזליט אינו שם בעל משקל רב, אך אין לנו מה להפסיד, כי בין כך ובין כך נתעכב המכתב ועוד מעט יפוג טעמו.

בשורה מרנינה מהארץ: עלו לשתי נקודות הצפון דפנה וחאן-דוייר [דן]! מגיע יישר כוח לברני ג'וזף.

 

הערות

[1]  בפברואר 1939, לאחר כישלון ועידת אֶוויאן (ראה כרך ג', עמ' 369, הערה 4 מ-30.6.1938) ולפני שפירסמה ברבים ההגבלות על העלייה היהודית לארץ-ישראל בספר הלבן ממאי 1939, הציעה ממשלת בריטניה להקים ועדת-חקירת בין-לאומית, בחסות הוועדה הבין-ממשלתית לענייני פליטים שנוסדה באֶוויאן אשר תחקור את האפשרויות להתיישבות יהודים בגויאנה הבריטית בדרום-אמריקה. במאי 1939 פירסמה ממשלת בריטניה את מסקנותיה בהחליטה שגויאנה הבריטית עשויה להיות מקום מתאים להתיישבות יהודית, וזאת למרות ש-4 שנים קודם-לכן קבעה ועדה מטעם ממשלת בריטניה שהמקום אינו מתאים ליישובם של 20,000 פליטים אשוריים מעיראק. עובדה זו הבליטה את כוונותיה הפוליטיות של הממשלה. הוועדה הבין-לאומית לעומת זאת המליצה על יישוב ניסיוני של 5000-3000 צעירים יהודים בעלי הכשרה. לאחר שפורסם הספר הלבן נסוגה אף ממשלת בריטניה מתוכניותיה בהכריזה כי התנגדות הילידים באיי הודו המערבית מונעת הגשמת התוכנית. הגורם היהודי היחיד ששיתף פעולה עם ועדת-החקירה הבין-לאומית היה הג'וינט באמצעות נציגו יוסף רוזן. ראה:

Report of the British Guiana Refugee Commission… appointed by the president of the United states of America, (London May 1939) [Cmd. 6014]

[2]  סר ג'ורג' ו. ה. ג'ונס (W. H. Jones George Sir) - חבר פרלמנט מטעם השמרנים בשנים 1945-1918.

 

העתקת קישור