מתוך יומן העבודה - בורנמות, 16.4.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - בורנמות, 16.4.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                            בורנמות, 16.4.1939

 

בשעה מוקדמת בבוקר דיבר אליהו מתל-אביב: מועצת מפא"י החליטה להציע לי "לגשת", כמו שאומרים אצלנו, לאמריקה כדי לעורר את ברנדייס ואחרים לפעולה אצל הנשיא. אומנם מוטב היה אילו וייצמן נסע, אבל כיוון שקשה להניעו לכך נמנו וגמרו שעלי מוטלת השליחות. כיוון שאין נסיעתי מכוונת לפעולה כספית בטל נימוק ההתנגדות שהיה לי קודם לנסיעתי לאמריקה באין הזמנה משם. מה דעתי? עניתי מייד כי דעתי שלילית בהחלט ונתתי נימוקים אלה:

א. ספק רב בעיני אם בכלל תצליח אמריקה למנוע את המדיניות הבריטית החדשה בארץ-ישראל; אלא אם כן יסייע לכך מהלך המאורעות בעולם אשר עליו אין בידנו להשפיע.

ב. במידה שיש להפעיל את ממשלת ארצות-הברית חזקה על חברינו שיעשו מה שאפשר; שלחתי השבוע מברק לגולדמן - אפשר להבריק עוד פעם - אך לנסוע לשם כך אין צורך.

ג. על-כל-פנים מוטב שלא אצא בשליחות שאין אני עצמי מאמין בנחיצותה

ד. אם אסע קרוב לוודאי שאחמיץ את הופעת הספר הלבן כאן ואת הוויכוח בפרלמנט מייד לאחר-מכן - נמצא שנסיעתי לא רק שלא תביא שום רווח, אלא עוד תגרום הפסד.

ה. עניין קטן אבל אין לזלזל בו - נסיעתי לאמריקה תבטל את התוכנית הפולנית ותעורר רוגז ועלבון. אליהו שאל לדעתי ביחס לנסיעת וייצמן. אמרתי שאיני מאמין כי יצליחו להניעו לנסיעה עכשיו. בזה נפרדנו.

[---]

על שולחני במשרד מצאתי תצלום. התחקיתי כל הזמן לברר מיהו אותו ערבי שנתקלנו בו בחדר-ההמתנה של מלקולם וביקשתי מפרלמן להשיג את תמונתו של נשאת פחה, השגריר המצרי בלונדון. הוא השיג והניח את התמונה על שולחני והנה היא דמות דיוקנו של אותו אדם. משמע שנשאת בא אותה שעה אל מלקולם לקבל את הוראותיו האחרונות, כי למחרת היום יצא לקהיר [---].

 

העתקת קישור