מתוך יומן העבודה                                                                 לונדון, 7.4.1939

נראה שלא אוכל לצאת מלונדון לפני יום א'. מחר בערב נפתחת הוועידה השנתית של "החלוץ" והבטחתי להרצות בישיבת-הפתיחה. יש גם לעשות משהו כלפי משרד-המושבות בעניין הפרסום ב"אהרם", והיום המשרד סגור על מסגר.

שטיין טילפן. ביקש לדעת מה נתברר בשיחה עם מקדונלד. מסרתי לו. ביטל כעפרא דארעא את הפלפול של מלקולם ביחס להפליה גזעית לפי המנדט. הצעתי לו להכין חוות-דעת מנוסחת בנקודה זו. שאלני לתוכניותי וכששמע שאני מניח אפשרות של נסיעה מוורשה ישר לארץ, הביע את התנגדותו. סיפרתי לו על ה"אהרם". לדעתו יש לכתוב למשרד-המושבות בעניין זה.

במשרד שיחה עם משה פרלמן ואיבן מקיימבריג'. שניהם יחד חיברו ספר על ארץ-ישראל המכוון לחוגי השמאל -יש להם תקווה שגולאנץ[1] יוציאו. באו להתייעץ על הפרק האחרון - ניסוח של מדיניות לעתיד.

[---]

אחר-הצהרים נסענו לתה אל הגב' אידר. לארוחת-ערב אצל הלוקרים. היו גם מידלטון (מזכיר הלייבור) ואשתו ולאה דגנית. מפי מידלטון שמענו על פריצת מוסוליני לאלבניה[2] (העיתונים אינם יוצאים היום) [---]

בשובנו למלון בלילה מצאתי שני מברקים מירושלים. אחד גלוי מקפלן: וייצמן והופיין מציעים שמילווה קרן היסוד יוצא בסכום מיליון לי"ש ומזה ישולם המילווה השני של לוידס. המברק השני מוצפן. נסעתי למשרד לפענחו, אך בבואי והנה הפתעה מרה. מפתח יש לי אך השמש, היושב בתוך הבית, סגר את הדלת בבריח-לילה. לא רציתי להפריע את שנת השבת שלו וחזרתי כלעומת שבאתי. לונדון אינה כירושלים לגבי פיענוח מברקים בחצות ליל שבת.

הערות