מתוך יומן העבודה - לונדון, 8.4.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 8.4.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                 לונדון, 8.4.1939

 

בבוקר טילפנתי למרטין רוזנבליט לשאול בדבר חלוצים להכשרה. תשובתו הייתה שכיום אין אף פרוטה אחת לכך. יתר על-כן, המועצה ליהודי גרמניה נמצאת בגירעון. אף-על-פי-כן, אם נוכל להוכיח כי השגנו רישיונות במיוחד בשביל עולי גרמניה, נקבל הקצבות חדשות שבמשך הזמן תתממשנה. המועצה תהיה מוכרחה לערוך מגבית חדשה בסתיו, אחרת לא תיחלץ מן המיצר, וכשייכנסו כספים חדשים ניבנה גם אנו. הוא מציע לכלול 1000 חלוצים מגרמניה, מהם 400 להתיישבות ו-600 להכשרה, לפי מכסת ההשקעה שבעונות הקודמות.

[---]

בשאלת סיפורו של "אהרם" החלטתי לשוחח קודם-כל בעל-פה. טילפנתי למשרד-המושבות: הישנו סר קוסמו פרקינסון? - איננו. סר ג'ון שאקבורו? - איננו. מיסטר דאוני? - איננו. (חופשת הפסח משתוללת בכל תוקפה!) מי ישנו? - מיסטר לוק. יעמוד מיסטר לוק! נסעתי אליו ומצאתיו שזוף-שמש מהחופשה שהספיק לחטוף אחרי פרשת סנט ג'יימס. עכשיו הוא שומר על החומות בשעה שכל השאר חוגגים את הפסחא. קראתי לו את סיפורו של "אהרם" לפי "דבר". אמר - להד"ם, לא מסרנו להם את נוסח "הספר הלבן". אינו בטוח אם בכלל כבר ישנו הנוסח. אמרתי - האם לא היה לכם משא-ומתן אתם אחרי גמר השיחות הרשמיות? אמר - היו אולי שיחות מקריות אך לא משא-ומתן. שאלתי - שמא מסרתם את תוכן הספר הלבן מבלי למסור את נוסחו המלא? אמר - במידה שתוכן הספר הלבן הוא כפי ההצעות האחרונות של הממשלה בסנט ג'יימס, הרי תוכן זה נמסר גם לערבים וגם לכם, אך אם כוונתך לשאול אם הייתה מסירה מוקדמת של תוכן הספר הלבן כדבר-מה מיוחד, הנבדל מהמשא-ומתן שהיה בסנט ג'יימס, הריני יכול להודיעך שמסירה מוקדמת כזו לא הייתה. שאלתי - האוכל לטלגרף זאת לירושלים? אמר: המתן לי רגע קט, לא הייתי כאן בימים האחרונים, שמא טעות בידי - יצא וחזר והודיע כי כך הדבר כאשר אמר לי ויכול אני לטלגרף. שאלתי אם לא רצוי שאמציא לו את סיפורו של "אהרם" בכתב, כדי שיוכל להעביר העתק למשרד-החוץ? אמר: אדרבא.

חזרתי למשרד ושלחתי שני מברקים לירושלים:

אחד גלוי על שיחתי עם לוק - ירושלים אומנם לא עוררה את השאלה, אך חשבתי כי טוב שידעו כי משרד-המושבות מכחיש נקודה זו שבסיפורו של "אהרם".

השני מוצפן בדבר חלוצים להכשרה. מאין איש במשרד לעזור בצופן המיוחד שלנו, ערכתי את המברק עברית על-פי מפתחו של בן-גוריון.

[---]

בערב בוועידת "החלוץ". היושב-ראש פתח עברית וסיים אנגלית. בחור יהודי שחרחר ובעל משקפים. לבוש חולצה כחולה. התברר שהוא רופא שגמר חוק-לימודיו והתמחה במחלות טרופיות ועכשיו הוא בהכשרה חקלאית. שרשרת ארוכה-ארוכה של ברכות. באולם כל ה"משמר" הארץ-ישראלי - טדי קולק, אליהו שומרוני, פריץ ליכטנשטיין[1], שורה אושרוביץ[2], גיאורג יוזפסטל[3], מנחם רולל[4], חברה אחת מנען, וחבר מבית-אלפא. אחרי הברכות קיבלו החלטות - כמנהג המקום בתחילת הוועידה ואחר-כך הרציתי. דיברתי כשעה וחצי. הוועידה נמשכת מחר. היא מתקיימת בדירת אחד מסניפי ארבטר-רינג[5], בעליית הבית (אולם המכיל כ-150 איש). בחצר יש ספק קלוב ספק בית-מרזח. יושבים יהודים ויהודיות אפורים ומרופטים, שקועים במ"ט שערי גולה וטמטום, סתם יהודים בחללו של עולם, בלי עבר, בלי הווה, בלי עתיד. למעלה חיים של מתח גבוה, ברק בעיניים, ליכוד וריכוז וכמיהה. מטרה! צירוף זה של דרי-מטה עם דרי-מעלה היה סמלי.כשנכנסנו מהרחוב לתוך המדור התחתון לא ידענו ברגע הראשון לאן נקלענו, היינו כהמומים, כה אכזרי היה הניגוד בין מה שציפינו לראות ומה שניקר את עינינו. כשעלינו למדור העליון שבה אלינו רוחנו ולמשך שעתים-שלוש שכחנו באיזו גולה מנוולת צף אי קטן זה ששמו "הסתדרות החלוץ באנגליה". אך כשירדנו לצאת שוב הלם אותנו פרצופה העכור של גולה זו.

 

הערות

[1]  פריץ ליכטנשטיין (פרץ לשם) - יליד גרמניה (1903), עלה ארצה ב-1926. חבר קיבוץ יגור עד 1951. בשנות ה-30 היה בשליחות ההסתדרות לתנועת "החלוץ" בגרמניה ומ-1939 עד 1943 שימש כרכז הלשכה למערב-אירופה של "החלוץ". 1945-1943 עסק בפעולות הצלה ועלייה של יהודים ניצולי השואה דרר ספרד ופורטוגל. 1967-1950 עובד משרד-החוץ, בין שאר תפקידיו שימש כקונסול כללי בגרמניה.

[2]  שורה אושרוביץ (1948-1906) - יליד רוסיה. היה חבר גבעת-ברנר ומפעילי ה"הגנה". בשנות ה-30 היה בשליחות ההסתדרות בתנועת "החלוץ" בגרמניה ואירופה המערבית. נפל במלחמת-השחרור.

[3]  גיאורג יוזפסטל (גיורא יוספטל) (1962-1912) - יליד גרמניה. 1936-1934 ראש מחלקת עליית הנוער של הקהילות היהודיות בגרמניה. מ-1936 מזכיר כללי של "החלוץ" בגרמניה. עלה לארץ ב-1938. חבר קיבוץ גַלעד. עובד הסוכנות היהודית בלונדון 1943-1939. 1956-1945 ראש מחלקת-הקליטה של הסוכנות היהודית. מ-1956 מזכ"ל מפא"י. 1961-1960 שר-העבודה, 1962-1961 שר-השיכון.

[4]  מנחם רולל - יליד בוקובינה (1909). מראשי "גורדוניה" ברומניה. עלה לארץ ב-1931 והצטרף לקבוצת מסדה שעלתה להתיישבות בעמק הירדן ב-1936. ב-1939 היה שליח ההסתדרות ל"החלוץ" הגרמני באנגליה. מ-1957 ראש המועצה האזורית עמק-הירדן.

[5]  ארבייטר רינג – ארגון פועלים יהודים בארצות-הברית ובבריטניה. (נוסד בארצות-הברית ב-1892). עסק בפעולות סעד ועזרה הדדית בקרב חבריו. עם חדירת חוגים מקרב "פועלי-ציון" הוא התקרב לציונות.

 

העתקת קישור